ילד קטן יוצא למסע, ושט לו אל עבר הים,
יוצא לדרכו בסירת עץ קטנה, ושט אל עבר הלא נודע.
בבוקר אחד פתאומי ויפה,
בבריזה של ים רגוע,
יצא הילד ממפתן ביתו,
ממש בתחילת השבוע,
אם הילד חייכה לילדה לשלום, ואביו הניד ראשו בהסכמה,
כי הילד גדול והגיע זמנו , לשוט לעבר האופק עם הדגה.
והילד פוגש את החול והים,
מחפש לו דגים, אוצרות ושלל,
אך מוצא הוא שקרים ואמת שטבעה,
כי דגים אין בים כבר מזמן הם אינם.
והילד, מביט לשמים, רפוי ומלא אנחה,
מה שסיפרו לו כולם מתגלה כאכזבה.
ילד קטן יוצא למסע, ושט לו אל עבר הים,
יוצא לדרכו בסירת עץ קטנה, ושט אל עבר הלא נודע.
ופתאום השמים לא נראים כאלה בהירים,
מתחילים להקיף את הילד עננים אפורים,
מצולות הים בוקעות וזועפות,
הילד נוכח לגשם זלעפות,
אבל אמו של הילד לא שם להציל אותו, והוא לבד, בעומק הים,
מוקף כל כך, לבד כל כך.
ילד קטן יוצא למסע, ושט לו אל עבר הים,
יוצא לדרכו בסירת עץ קטנה, ושט אל עבר הלא נודע.
ולפתע הגשם מתחיל לחלוף,
העננים מתפזרים ומתגלה החוף,
והדגים לאט לאט עולים מן מעמקי הים,
שוחים הם לצידו של הילד הקטן,
והילד קצת חושב ופתאום מבין,
הוא מצא לו תקווה בעולם של שקרים,
הוא מצא אוצר, הוא מצא גם דגים,
אך לבסוף מת ונסחף בין הגלים,
אמיתות מתות והאמת כואבת,
אנשים רעים, והמציאות סוחפת,
להקים משפחה, לעבוד, למות בשיבה טובה, החיים הם לא שיט בתיבה.
ילד קטן יוצא למסע, ושט לו אל עבר הים,
יוצא לדרכו בסירת עץ קטנה, ושט אל עבר הלא נודע.
