22: מוט ברזל רותחת

2.4K 119 134
                                    

*קנדל*

13 יום, 3 שעות, ו48 דקות.

של כאבים בכול הגוף.

כל כמה שעות חייל אחר בא ומצליף בי, או נוגעים בי בצורה שגורמת לי להקיא.

ואני עוד חשבתי שפול הוא הדבר הכי נורא שאני יעבור.

הדבר האחרון שנותר לי לעשות זה לחכות ללאונרדו שיציל אותי אם זה יקרה בכלל.

הדלת נפתחת וחושפת שני חיילים ואחד מהם מחזיק אזיקים.
״התגעגעת אלינו״ אחד מהם שואל בקול עמוק ומפחיד והשני מתקדם אליי במהירות.

״אשתך לא מתגעגעת אליך אז אני״ עניתי והרגשתי מיד בעיטה לבטן, ופאק הם יודעים פאקינג להילחם.

״סתמי תפה שלך חתיכת זונה״ אמר אותו אחד כשסיים לקשור אותי לשני העמודים. ״היית מת שאני אפתח את הרגליים שלי בשבילך״ אמרתי בקולות היחידים שכבר נשארו לי.

והוא פשוט הניד בראשו וצחק. ״היום את תפתחי למישהו אחר״ אמר והתחלתי לרעוד.

לא רציתי לחוות את זה שוב, פעם אחת הספיקה לי.

ההתמותתות
הפחד
הכאב
השיתוק. 

דמעה אחת יצאה מעיניי ושני החיילים התחילו לצחוק.
לאחר כמה שניות הם יצאו מהחדר והשאירו אותי תלויה במרחק קטן מהרצפה.

התחלתי לשחק קצת אם השלשלאות עד שהצלחתי להוריד אותן. התחלתי ללכת טיפה על הרצפה עד שהדלת נפתחה, ותוך שניה נזרקתי למיטה.

״מה את אומרת נסיכה הגיע הזמן למשחק קטן לא?״ שאל הקאפו כשהוא רוכן מעליי.

השתתקתי
כמו בפעם הראשונה,לא יכולתי לזוז, להשמיע קול כלום.

בגדיי נזרקו על הרצפה תוך שניות. מבטו הפך לרעב יותר,קשה יותר,מפחיד יותר.

״בבקשה לא״ לחשתי בקול קטן ״תסתמי זונה״

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

עברו כבר יותר מחמש שעות ואני לא מצליחה לזוז. כולי רועדת מההרגשה שהדבר הזה נגע בי, שנתתי לו.

דלת החדר נפתחת וחושפת מישהו מוכר, אבל מי.

אוי, אוי לא. פאק.

״מה אתה עושה פה״ שאלתי כשאני עדיין רועדת ומחבקת את רגליי, הוא התקדם אליי לאט לאט וחיוך מפחיד מרוח על פניו.

״אני מדברת אליך״ אני מוסיפה כשהוא לא עונה, באותו זמן הדלת נפתחת וחמישה חיילים נכנסים לחדר, ואחד מהם מחזיק מוט ברזל רותחת.

״מה זה, מה אתם עושים״ אני שואלת כשהם מתקרבים אליי יותר ויותר.


שניים מהחיילים תופסים אותי בידיים והשניים האחרים ברגליים, והחייל האחרון מוריד מימני את השמלה ומנחית את המוט ברזל על גבי.

אני צורחת את חיי מרוב הכאבים, המוט ברזל הייתה יותר מרותחת זה הרגיש כמו פאקינג לבה. הדמעות כבר מזמן נזלו מפניי ואני מרגישה את אותו חייל מצייר לי משהו על הגב.

לא, לא מצייר כותב.

כשהם מסיימים הם זורקים אותי אל הקיר ואני רואה כבר את הדם נוזל מכל גופי.

לא נשארו לי כבר את הכוחות לעשות משהו. לא לזוז, לא לדבר כלום מה שנשאר לי לקוות שהמוות שלי יהיה מהיר.

_____________
היוששש מתוקיםםם💋
אני מקווה שאהבתם את הפרק💅🏻
(סליחה שהוא קצר)
אתם יותר ממוזמנים לעשות כוכב זה ממש יעזור לי ולסיפור
אז ניחושים מי הפתיע את קנדל🤔

you love me {1}Where stories live. Discover now