Dance Until It Hurts [L.S] // מתורגם

ONE

בהיתי בעצמי מול המראה של החדר שלי וסיימתי לשים את בגד הגוף השחור שלי תוך כדי ששמתי ג׳ל לשיער שלי. חזרנו לאקדמיה לפני כמה ימים כדי להירגע שוב לפני התחלת השיעורים.

אז עכשיו, חזרתי לחדר היקר שלי, שחלקתי עם אמילי, החברה הכי טובה שלי ובת הזוג הרגילה שלי לריקוד, והבטחנו לעצמנו לקבל את התפקיד הראשי בבלט השנה וללכת לעזאזל מכאן עם חוזים.

שנינו ידענו שבסוף השנה כוריאוגרפים ובמאים הולכים לרצות אותנו. אני מתכוון, אנחנו היינו הטובים ביותר בשנה שלנו. כל המורים אהבו אותנו, ותמיד היינו הזוג הראשי של כל בלט או יצירה שעשינו אי פעם באקדמיה.

אחרי שבילינו את כל חיינו יחדיו במהלך ׳תיכון ארט׳ והגשנו מועמדות ביחד לאקדמיה הזו, היינו החברים הכי טובים זה של זה, שותפים ובטוחים בעצמנו.

ברגע זה, היא סירקה את שיערה החום והארוך, אוספת אותו בקוקו מושלם מאחוריי, שנינו חלקנו את המראה.

״לואי, תפסיק להתסכל על עצמך. אתה בסדר. תן לי  לסרק את השיער שלי.״

״אני חושב שעליתי במשקל במהלך חופשת הקיץ״

״בטח.״ - היא גילגלה את עיניה - ״עכשיו תסתלק מהדרך.״

״מה?״

״אתה נראה אותו הדבר לו, אל תדאג. בנוסף, התאמנת כל הקיץ, למדת שיעורים והכל. בבקשה אל תגרור את עצמך למחשבות האלו״

״התאמנתי להרים את התחת השמן שלך באוויר, כלבה.״

״הו, אתה הולך להצטער על זה, טומלינסון.״ - היא צחקה.

״אני?״ - התגרתי והיא סיימה את הקוקו המושלם והג׳לי שלה.

״בסדר, בוא נלך. יש לנו עשרים דקות לפני השיעור.״

תפסתי את נעלי הבלט שלי ואת בקבוק המים שלי, מוכן להתמודד עם היום הראשון שלנו בשנה האחרונה לפני סיום הלימודים.

———

התמתחתי לפני השיעור שלי, תופס את המקום שלי בבר. רק ליידע אותך, בבלט המקום שלך על הבר מגדיר אותך. זה מראה היררכיה. אז אמילי ואני תמיד חלקנו את החלל הקדמי בכל צד של הבר המרכזי. איפה שכולם יכלו לראות אותנו, במיוחד המורים שלנו.

בבלט, כל שיעור הוא אודישן, כל יום אתה צריך להיות מושלם יותר מהקודם, אתה צריך להשוויץ. זו הדרך היחידה להשיג את מה שאתה רוצה. כדי לשים לב.

הרגל שלי הייתה מונחת על הבר, מנסה לשחזר את הגמישות שלי כי לא למדתי שיעור מיום שני שעבר ושוב הרגשתי מחוץ לאימון. כולם הפסיקו את מה שהם עושים כשהמנהלת האקדמיה עלתה נכנסה לחדר.

היא הציבה את עצמה מולנו, מוכנה לשאת את נאום קבלת הפנים שלה כמו בכל שנה. כולנו עמדנו דוממים מולה, מפגינים כבוד ומשמעת. אחרי הכל היא הייתה בלרינה לשעבר ידועה, הגורל שלנו היה בידיה, היא הייתה קלאודיה הורן, והיא פאקינג ניהלה את המקום.