you love me {1}

37: בן או בת

*לאונרדו*

בימים הקרובים קנדל אמורה יולדת. אוליביה וקנדל החליטו לארגן מסיבת מין התינוק. וזה הדבר אולי הכי מוזר ששמעתי, אמא כמובן התרגשה מהרעיון ונזפה באבא שהם לא עשו.

״קנדל״ אמרתי כשהייתי בפתח החדר שלנו. ״כן?״ היא שאלה וקמה מהמיטה. מאז הלוויה קנדל נהייתה מדוכאת טיפה יותר, היו פעמים שזה היה נראה שהיא מאשימה את עצמה, ופעמים שהיא הייתה משוחררת.

״עברו כבר חמישה חודשים״ היא מזכירה לי ואני מגחך. ״אני דואג לך״ אני אומר ונושק לראשה. ״ולתינוק הקטן שבבטן החמודה שלך״ אני מתכופף ומנשק את בטנה וגורם לה לגחך.

״או תינוקת״

אני קם בחזרה ושוב מתכופף טיפה לעבר אוזנה. ״זה בן״ אני אומר ורואה את הרעידה הקטנה שעוברת בה. אם הייתי יכול הייתי משכיב אותה כאן ועכשיו.

אנחנו יורדים למטה והולכים לכיוון החצר. כל החצר מסודרת בצבעים של ורוד וכחול, כוסות מפיות עוגות וכל הדברים המזוינים האלה. ״נכון שזה יפה?״ קנדל שואלת ומביטה בי בעיניים גדולות. ״זה מושלם״ אני אומר ונושק לשפתיה.

״נרד, אני יכולה לדבר איתך. רק לשניה״ פיפיל אמרה. הסתכלתי אל קנדל והיא הנהנה. ״זה קשור לצרפת״ פיפיל אומרת כשהלכנו הצידה. ״יש מצב שקם שילם לנירקו לבוא להרוג את קנדל״ היא מוסיפה ואני נועל את הלסת מרוב עצבים.

״אחריי האירוע הזה אנחנו נדבר״ אני אומר כשאני מרגיש את גופי מתחמם מרוב עצבים. הוא חושב שהוא יכול לגעת באישתי, הוא באמת חשב שהוא יכול להרוג אותה.

הוא לא יודע איזה גיהנום הוא הולך לעבור.

~~~~

*קנדל*

כבר כמה זמן עבר ואיתו כל האורחים כבר כאן. אדם וניל נעלמו שניהם כבר לפני הרבה מאוד זמן. ״אני אלך לחפש אותם״ אמרה אוליביה והלכה, הנהנתי והלכתי לקחת כוס שתיה.

וירג׳יניה באה ולקחה את ידו של לאונרדו ואת ידי לעבר ׳הבמה׳ הקטנה שנוצרה מהבלונים. לא היינו הרבה אנשים רק אנחנו החברים וקצת משפחה, במקרה שלי לוק.

כולם התאספו סביבנו והלכנו לכיוון השולחן הקטן שעליו מונחת העוגה. אני לקחתי סכין אחת ולאונרדו לקח את השניה. חתכנו פרוסה מהעוגה אבל עדיין לא הסתכלנו עליה.

הסתכלתי בעיניים של לאונרדו והוא הסתכל בשלי, כל הרגשות קפצו לי והרגשתי כמו ביום של הנשיקה הראשונה שלנו. סובבתי את מבטי על העוגה וכך גם לאונרדו עשה. עיניי התמלאו בדמעות בעוד לאונרדו נצמד אליי מאחור ומנשק את ראשי.

הרמנו את העוגה כך שכל הסובבים סביבינו יראו. אמא של לאונרדו התרגשה ובאה לחבק אותנו ישר, לעומת אבא של לאונרדו. לחץ את ידו של לאונרדו להראות חיבה.

לוק וג׳מייס מתקרבים אליי ומחבקים אותי שניה אחרי שהיתנתקתי מוירג׳ינה. ״אני כלכך שמח בשבילך!״ צעק ג׳מייס כשכמעט וחנק אותי בזמן החיבוק שלו.

״מּה וי, בוא לא נחנוק את למוות את אחותי הקטנה״ לוק מצחקק וקורץ לי. ״הוא באמת החיים שלך״ אני לוחשת לו ואנחנו מצחקקים.

אני מתנתקת מהחיבוק ורואה את אוליביה רצה בהיסטריה לבחוץ. אני באה לרוץ אבל אז אני רואה את יואי רץ אליה. לאונרדו מסתכל עליי ואני מסתכלת עליו ופרצוף מבולבל מופיע על פניי.

אני יוצאת החוצה לחפש אותם ורואה את יואי הולך מאוליביה ומבט מוזר על פניו. אני מתקדמת לעברה ורואה שהיא מתחילה לבכות.

״מה קרה?״ אני שואלת ומקבלת את התשובה שלי מייד. ״נ...ניל ו...ואד..ואדם הם מזדיינים כבר כמה זמן״ היא אומרת והבכי לא עוזב את פנייה.

_________
היוש מתוקיםם💋
אז מה אתם חושבים על הפרק???
הפרק הבא יעלה ב24 כוכביםם✨
נתראה בפעם הבאה🧚‍♀️