Dance Until It Hurts [L.S] // מתורגם

ELEVEN

תהיו מוכנים לפרק הזה...

———

ליל שישי הגיע וזה היה השיעור האישי האחרון עם הארי השבוע. והייתי צריך להשיג את שלושים הפאקינג rond de jambe fouetté. היום היה המועד האחרון שלי.

הייתי עצבני, אבל התכוננתי.

באותו יום החלטתי לדלג על שיעורים בבוקר, בעיקר כי רציתי להימנע מזאין, אבל גם לתת לרגליים שלי לנוח לפני השיעור עם הארי.

ישנתי כל הבוקר, וזה היה מדהים.

אמילי די התעצבנה שהיא הייתה צריכה ללכת לבד, אבל היא ילדה גדולה, היא יכולה להתמודד עם זה. החלק הכי טוב היה להשאיר את ליאם בלי בן זוג, אמילי אמרה שהוא לגמרי כועס. הוא לא יכול היה לעשות את השיעור בלי הדואט שלו. אופס.

זה היה יום די טוב, והוא עמד להשתפר עוד יותר. כי יכולתי לראות את הארי.

״שלום!״ - אמרתי כשחציתי את הדלת.

״מצב רוח טוב היום?״ - הוא חייך.

״מאוד.״ - הנהנתי והתיישבתי על הרצפה לעשות את המתיחה הרגילה שלי.

״אבל פספסת את השיעור היום.״ - הוא אמר תוך כדי שהוא נשען על הבר.

״כן, סליחה. ניסיתי להתחמק מהעוזר שלך, אתה יודע?״

״אה. בטח. כן, אני מבין. אני יכול לדבר איתו אם הוא מפריע לך, אתה יודע?״

״לא, זה בסדר. אני אטפל בזה לבדי.״

״בטח.״

״אנחנו יכולים להתחיל? אני מוכן לנעוץ את התפניות האלה.״

הארי צחק.
הוא צוחק כל כך חמוד.

״כן. רוצה לעשות כמה תרגילים קודם? מכיוון שלא התאמנת הבוקר...״

״כן, זה יהיה נהדר.״ - חייכתי.

התחלנו עם כמה חימומים, תרגילים בבר וכמה רצפים פשוטים כאימון ובדיקת איזון. אבל לפעם הראשונה, הוא לא רק אמר לי מה לעשות, הוא למעשה עשה אותם לצידי.

מוזר.

״זה לא כואב לך? תרגיל כזה?״ - שאלתי מתי שסיימנו עם רצף הtendú.

״אני צריך להתאושש והכל בשלב מסוים. ני צריך להתחיל לעשות משהו, אתה לא חושב?״ - אמר ואני הנהנתי - ״ועכשיו שאתה יודע, חשבתי שאוכל לנצל גם את הזמן הזה. לא רק לעזור לך. למרות שאני יודע שלא אצליח לרקוד כמו פעם, אני לא יכול להישאר בשקט ולא לעשות כלום.״

״בטח, אני לא יודע מה הייתי עושה אם זה היה קורה לי. אני כנראה הייתי מדוכא ובוכה במשך שנים.״

״כן, גם הייתי שם. אבל בסופו של דבר חשבתי שאני צריך לעשות משהו עם החיים שלי. וזה לימוד.״