פרק 18- בריכה

2.2K 96 20
                                    

״משעמם לי כמו שלא שיעמם לי בחיים

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

״משעמם לי כמו שלא שיעמם לי בחיים.״ סלינה נאנחה.
״אין משהו שאנחנו יכולות לעשות?״ שאלתי בזמן שדיפדפתי בין הערוצים בטלוויזיה.

״בואי נראה,״ היא התחילה לחשוב. ״מועדון, עגיל בטבור, קניון, עשינו הכל.״ אמרה והתגלגלה על המיטה שלי ושל מתאו.

״יש לי! בואי לבריכה!״ צווחה וקפצה מהמיטה. ״ואת תוכלי ללבוש את הבגד ים שקנית אתמול!״ קפצה בהתרגשות, נאנחתי בחיוך. ״כמעט שכחתי שקניתי אותו.״ אמרתי, מתרוממת ממקומי מכדי להוציא את בגד הים מהחדר ארונות.

הוצאתי אותו מאחד הארונות וסרקתי אותו בפעם האחרונה. הבגד ים היה ביקיני ורוד שהחזייה שלו הייתה ‏סטרפלס. סלינה ‏לעומת זאת, לבשה את אותו הדבר רק בשחור.

שמתי חלוק לבן וסלינה גם כן, יצאנו מהחדר, ישירות ליציאה מהאגף. נכנסנו לסלון מכדי להגיע לדלתות הזכוכית שמהן יוצאים לבריכה. ״וואו, לאן אתן הולכות?״ קול מוכר נשמע.

הסתובבנו לפניו השואלות של לוקה.

״לוקה, אל תיהיה ‏עלוקה ותעזוב אותנו.״ סלינה רטנה והמשיכה להתקדם לכיוון היציאה לבריכה. ״הו, אתן נכנסות לבריכה?״ שאל אותי מכוון שסלינה כבר הייתה בחוץ. ״כן, אנחנו רוצה קצת ‏לתפוס צבע.״ הסברתי לפני יצאתי גם אני לבריכה.

נעמדתי מול הכיסא שיזוף המושלם, לא מורידה עדיים את החלוק מכיוון שרציתי לסדר את הפינת ישיבה שאני רוצה להיות בה.

״זהו, עכשיו אני יכולה לשבת.״ אמרתי אחרי שתי שניות של ‏הכנה. הורדתי את החלוק, הנחתי אותו על גב הכיסא ונשכבתי על כיסא השיזוף. התחלתי למרוח קרם הגנה על הרגליים ועליתי לאט לאט לבטן והידיים.

כשסיימתי, יכולתי סוף-סוף להשתזף בשקט.

לפניי שהספקתי לשים את המשקפיי שמש, שמעתי מישהו קופץ לתוך המים והשפריץ לעבר כל כיוון. ״היי!״ אני וסלינה צעקנו יחד. כמעט שכחתי שהיא נמצאת ממש לידי.

לוקה היה בתוך המים עם פנים משועשעות, מתאו ופבלו עמדו מחוץ לבריכה עם בגד ים גם כן. ״למה לעזאזל עשית את זה?״ שאלתי בפרצוץ חמוץ. ״אוי, מישהי פה עצבנית.״ לוקה גיחך והתחיל לשחות לצד השני של הבריכה.

My woman {1}Where stories live. Discover now