פרק 14 - 'אז אל תזלזל בבחור שמאכיל אותך כל יום'

110 18 18
                                    

נקודת מבט ג'ימין

״ג'ימין! ריכוז!" צעק עלי הגנרל נאמג'ון באמצע אימון, כן, כבר סיכמנו בינינו שהוא לא חייב לקרוא לי 'הנסיך ג'ימין' רק מתי שאנחנו לבד כשאנחנו לא לבד הוא חייב להשתמש בכינוי 'הנסיך' לפני אני לא יודע למה....

"על מה אתה חושב כל הזמן!?" שאל כשאמרתי לו שאני חייב הפסקה "תתפלא" אמרתי לו ולגמתי מקערת המים הקרה והקטנה "עליך" אמרתי עיניו נפקחו "עליי?" שאל וגיחח "מה זאת אומרת עליי?" אמר ושתה גם הוא "והשף ג'ין" אמרתי עיניו התכווצו הפעם "מה איתו?" שאל ומתח את שריריו "סתם, אתה יודע שניכם יכולים להתאים נורא יחד" אמרתי את מחשבותי "בתור מה? אני גנרל אתה יודע, מכות, הגנה, כשירות עירנות, הוא שף" אמר בפשטות "אז מה אם הוא שף זה לא אומר שזה לא יעבוד" אמרתי "מה לא יעבוד?" חזר אחרי "הקטע בינכם" אמרתי לו הוא הביט עלי כאילו אני אידיוט "איזה קטע לא הבנתי" אמר וצחקקתי "הוא צריך שמירה?" שאל ופה התפוצצתי מצחוק "לא מה פתאום! אתה יודע בקטע רומנטי" אמרתי הוא היה נראה מזועזע "חכה שניה ג'ימין נראה לי פספסתי איזה פרק או שניים בספר הרומנטי שלך, איזה קטע רומנטי?" שאל גבותי התכווצו 'זה לא מוצא חן בעיניו או שנדמה לי?' שאלתי את עצמי "אתה לא חושב שתתאימו?" שאלתי אותו הוא גיחח "נו באמת ג'ימין נראה לך שאני וג'ין נצא ביחד!?" שאל וצחק צחוק מטורף "כן... מה הבעיה...?" שאלתי בשקט "אוי נו אם היה לו ציצים ותחת נורמלי כמו בחורה אז הייתי יוצא איתו״ אמר בגסות כחכחתי בגרוני 'הוא מזלזל' חשבתי לעצמי "מה רע בשף ג'ין?" שאלתי אותו הוא עצר את צחוקו והביט עלי "תמיד שאני איתו הוא נותן תחושת רוגע ושמחה הוא כל-כך טוב עם ילדים ראיתי את זה כאשר הנסיך והנסיכה הקטנים באו לבקר, מה יותר טוב כשאתה חוזר ממלחמה ומחכה לך ארוחה חמה וטעימה כשאתה יודע שבעלך הכין לך ולא איזה בחור אחר ואתה מתענג עליה, מה יותר יפה מזה שהבחור שאתה אוהב מחכה לך במיטה שתבוא ותחבק אותו, מה יותר יפה מזה שהבחור שאתה אוהב מגדל איתך את הילדים שלכם?" שאלתי אותו הוא הביט עלי "אז מה רע בשף ג'ין?" שאלתי אותו עכשיו את השאלה הזו "אין משהו רע... הוא פשוט לא הטעם שלי" אמר והנהנתי "אז יכולת להגיב ככה ולא בצורה מזלזלת, אני לא אתן שיזלזלו בבחור מדהים כמו השף ג'ין, הוא מקסים, ויפה, ואהוב, ומכין אוכל לכולם בממלכה הזו, אז אל תזלזל בבחור שמאכיל אותך כל יום!" אמרתי בכעס קמתי לוקח מהספסל את הגופיה שלי מלביש אותה עליי ויוצא כעוס ממתחם האימונים לכיוון המטבח "ועכשיו אני רעב!" אמרתי לעצמי כועס והלכתי מהר יותר לכיוון המטבח.

נכנסתי למטבח וכרגיל ג'ין עם הגב אליי מכין מלא אוכל לכולם, כמות הסירים שהייתה על האש היה מטורפת איך הוא מצליח לעמוד בלחץ של הכל אני לא מבין "השף ג'ין!" צעקתי לו וחייכתי הוא מהר הסתובב והפסיק את מעשיו "הנסיך ג'ימין!" אמר וקד מהר "לאלא לא צריך!" אמרתי לו והרמתי את מלקוד "רק ג'ימין זה בסדר אנחנו כבר חברים, האכלת אותי" אמרתי ושמתי את ידי על ביטני "מי שעושה לי טוב הוא חבר שלי" אמרתי לו והוא צחקק "שמח שטעים לך" אמר והנהנתי "אתה רעב נכון?" שאל והנהנתי מהר "איך ידעת?" שאלתי והוא צחקק "שמעתי את הבטן שלך עושה רעשים כבר הבנתי לבד" אמר והסמקתי "אתה אחרי אימון?" שאל והנהנתי "עם הגנרל קים נאמג'ון?" שאל והנהנתי "כן" אמרתי לו לא רוצה להוסיף עוד משהו על נאמג'ון המעצבן.

"ג'ין רק שתדע לך שאתה בן אדם מדהים, ואימהי, ואהוב, ומבשל מדהים, ואתה כל-כך חמוד ויפה ומושלם ומי שלא מתאהב בך מיד הוא אידיוט!" אמרתי לו הוא פער את עיניו "וואו, זה היה נורא מקסים מצדך הנסיך ג'ימין" אמר וחייכתי "אתה מקסים!" אמרתי לו חזרה, למרות שהוא לא יודע על מה דיברתי עם נאמג'ון ואיך שנאמג'ון זלזל בו למרות הכל, הרגשתי צורך לעודד אותו ולהרים לו שידע כמה שווה הוא "תחזור לאכול אתה בטח רעב" אמר והניח בצלחת שלי עוד אוכל ונשק לראשי 'הוא באמת אימהי' חשבתי והמשכתי לאכול.

לאחר מכן חזרתי לחדרי להתקלח מתכוון אחרי המקלחת ללכת לחדרו של יונגי ולעזור לו במכתבים שהוא צריך לשלוח אני דיי בטוח שאין לו מושג איך לשלוח אותם בעצמו אז אני פה לעזור לו.

נקודת מבט נאמג'ון

אחרי שאני וג'ימין דיברנו הוא יצא בסערה, לא הבנתי מה קרה לו, וממש לא התכוונתי להשמע מזלזל זה פשוט יצא ככה, לא הבנתי גם מה פשר השידוך הזה בינינו איך עלה לו דבר כזה לראש? אני לא אוהב בנים חד משמעית.

נכנסתי להתקלח במעונות וכשיצאתי ביטני קרקרה "אני רעב כל-כך" אמרתי בקול לעצמי.
'אז אל תזלזל בבחור שמאכיל אותך כל יום!' נזכרתי במשפט שג'ימין צעק לי וזה נכון, לא הכרתי את ג'ין באופן אישי, אף פעם, תמיד שמעתי מהחברה ללחימה שהוא בחור טוב ונחמד מאוד, בעל לב חם, הרבה אמרו שכמו שהאוכל שלו טעים ככה ליבו מבפנים, לא ייחסתי לזה כל-כך חשיבות כי לא היה אכפת לי כל-כך אף פעם, תמיד דברים אחרים מילאו את ראשי, ההתקפות יותר עיניינו אותי ככה שלא באמת חשבתי על דברים חיצוניים חוץ מעבודתי, אני מודה לפעמים גם בחורות משכו את צומת ליבי, מאוד אפילו, אבל יום לאחר ששכבנו והתעוררנו יחד במיטה, אני והבחורה אשר משכה את ליבי באותו יום, בבוקר היא פתאום לא נראתה לי יפה מספיק כמו ביום שלפני, ואני ידעתי גם למה, כי היא נראת לי זולה מידי אם נתנה לי לקחת את גופה מהר כל-כך.

הלבשתי על עצמי בגדים נקיים מתכוון ללכת לבקש אוכל, יצאתי מהמתחם מתקדם למטבח, אני לא יכול לבקש מהמשרתות אין לי הסמכה מספיק, אני רק גנרל, לא דוכס.

התקדמתי למטבח ונכנסתי לבפנים כחכחתי בגרוני בחוזקה ומהר אחת הבנות הסתובבה אליי "הגנרל נאמג'ון! מה מביא אותך אלינו?" שאלה בנחמדות "אני רעב בדיוק סיימתי אימון" אמרתי לה והיא הנהנה "כן, בטח! רק שנייה" אמרה לי "הטבח ג'ין אופה!" צעקה לו והוא יצא מחדר הטאבון "כן, יו-נה?" שאל אותה היא צחקקה "הגנרל נאמג'ון הגיע הוא הרעב" אמרה והניחה את ידה על בטנה וצחקקה "אוקיי" אמר ופנה אלי זו פעם ראשונה שהבאתי עליו כל-כך מקרוב "הגנרל נאמג'ון מה תרצה לאכול?" שאל בקולו הדק והביט בעיני מה שגרם לי לאי נעימות כל-כך "לא משנה כל דבר" אמרתי לו והוא צחקק "בוודאי" אמר לי "אתה יכול לשבת פה" אמר והצביע על השולחן ליד "דקה אני מביא לך" אמר והנהנתי מתקדם ומתיישב שם.

לאחר כמה וכמה דקות הוא ניגש אליי "בבקשה! בתאבון גנרל!" אמר והניח מולי צלחת מלאה באוכל עם לחם ליד וקערת מים בצד "אם תרצה תוספות תאמר לי ואביא לך בתאבון!" אמר הנהנתי לו והוא הלך.

My Future Kingdom (Yoonmin)Where stories live. Discover now