shadows

פרק 4

אלכס

אחרי שולרי השתיקה את צ'ארלי ושניהם יצאו מהחדר העברתי את מבטי לכריס.

כל כך הרבה דברים קרו בבת אחת שאני צריכה רגע לחשוב, אני צריכה לספר לאחים הגדולים והרכושניים מאוד שלי שאני עוזבת את הבית -בהצלחה לי עם זה- יש לי לארוז את כל החדר שלי בתקווה שהפטיפון והתקליטים שלי לא ישברו.

אני חושבת שהדרך הכי טובה לשמוע מוזיקה היא דרך תקליטים יש לי מדפים מלאים בתקליטים שמסודרים בקפידה רבה.

את המבטא הספרדי העדין שלי קיבלתי מאימא שלי שהיא ספרדייה שנולדה בולנסיה שבספרד

אבי נולד בקליפורניה ואימי נולדה בספרד כשהם התחתנו הם עברו ללונדון והחליטו שהיא תדבר איתנו בספרדית והוא ידבר איתנו באנגלית.

אימא שלי חולת ניקיון וכמו אימא כמו בת גם אני כזאת מה שגרם לי להרוויח המון דולרים מסידור החדר של אחיי הגדולים אבל גרם לי לכאב ראש בכל פעם שנכנסתי לחדרה של טיה.

"אחרייך" יצאתי מהחדר כשכריס מאחורי וניק אחריו.

לאחר שנפרדנו מגברת סמית' שהכינה משהו מרוקאי בשביל טיה "למזל טוב והצלחה" כהרגליה של נדיה סמית' שמשהו גדול קורה יצאנו מהבית וכריס הוביל אותי אל כיוון המכונית האדומה שלו.

כשנכנסנו למטבח שהיה קרוב לדלת הכניסה ראיתי את אימא שלי מבשלת וסינר צהוב עם כיתוב שחור נכרך מסביב למותניה, אני ואחיי הגדולים -מרקוס ולוקאס- הכנו לה את הסינר שהיינו קטנים וכתבנו עליו לאימא הכי טובה בעולם ובספרד.

hola Alexandra quien es?""
(שלום אלכסנדרה מי זה ?)

אימא שלי פנתה אליי בספרדית כמו תמיד

"Oye mama este es Chris de la banda de la que te hable recuerdas? Te escribi que me aceptaron"
(היי אימא זה כריס מהלהקה שאמרתי לך זוכרת? רשמתי לך שהתקבלתי) אימא שלי לא הייתה מעריצה גדולה של "מוזיקת רוק אנד רול" היא חשבה שהיא "רועשת מידיי" אבל היא יודעת שלמוזיקת רוק יש משמעות ענקית בחיים שלי היא יודעת שמוזיקת רוק הצילה אותי.

"si si hola Chris"
(כן כן שלום כריס)
"hola senora miler como esta"
(שלום גברת מילר מה שלומך?) את המשך השיחה הקצרה שלהם לא שמעתי כי ההלם שכריס יודע ספרדית עדיין עטף אותי.

אחרי השיחה הקטנה שלהם לקחתי את כריס לחדרי שבהחלט היה מסודר מאוד, המיטה שלי עמדה בפינת החדר ומולה ניצבו המדפים שלי עם התקליטים ומצידם עמד ארון הבגדים שלי.

השקט באוויר היה מעיק ואני כל כך שונאת שקט אז ניסיתי לפתח שיחה "לא ידעתי שאתה יודע ספרדית"

"כן, למדתי שהייתי קטן השפה הזאת תמיד עניינה אותי, למה את יודעת ספרדית?" כריס הניח עוד ערימת בגדים בתוך המזוודה הצהובה שלי "אימא שלי מספרד כשהיא התחתנה עם אבא שלי הם הסכימו שהיא תדבר איתנו בספרדית והוא ידבר איתנו באנגלית כדי שיהיו לנו שתי שפות או משהו כזה".

"אכפת לך אם אני אשים מוזיקה?" נמאס לי מהשקט "ברור" הוא סגר את אחת המזוודות

וואו יש לי הרבה בגדים

הלכתי אל הפטיפון שלי ולחצתי על הכפתור מבלי לדעת איזה תקליט יש בפנים והשיר Arabella התחיל להתנגן

אויש אלכס את כל כך מטומטמת

כריס גיחך והסתכל עליי מעבר לכתפו "מה? אתם הלהקה האהובה עלינו יש לי את כל

התקליטים שלכם גם מההופעות" כריס הלך לכיוון המדף וחיפש את שלושת התקליטים שלהם "צודקת יש פה הכל" וככה זה המשיך

שרנו וצחקנו תוך כדי שסידרנו ואחרי שהאלבום שלהם נגמר כריס בחר את התקליט של הלייב שלהם וחייך כששמע את החלק שלו בשיר והיה לי נחמד בחברתו ומבטי נמשך אל כיוונו מסיבה לא ברורה.

"אני צריכה ללכת להיפרד מאחים שלי" הוא הנהן והתיישב על קצה המיטה שלי והוציא את הטלפון שלו מכיסו.

יצאתי מחדרי והמשכתי במסדרון אל כיוון חדרם של אחיי הגדוליםץ

"סיימת לארוז כבר?" יכולתי לשמוע את העצב בקולו של אחי הגדול, אני ואחיי הגדולים -מרקוס ולוקאס- תמיד היינו קרובים והם אף פעם לא גרמו לי להרגיש בחוץ, הם קוראים לי אלכסו מאז שאני זוכרת את עצמי והם יכולים להיות מאוד נחמדים כשהם רוצים.

מיהרתי לחבק את שני האחים שלי שישבו על הרצפה מסיבה לא ברורה וצפו בסרט קומדיה בטלוויזיה.

"אני לא מאמין שאני נותן לאחותי הקטנה לעזוב את הבית" מרקוס יילל אל כתפי ואני חייכתי "אני לא שואלת אותך" "ברצינות אלכסו אם משהו קור-"

"אני אתקשר אליכם ישר" אישרתי את דבריו של לוקאס ותרחקתי מהם כדי להתחיל ללכת וזהו רשמית עזבתי את הבית.

"את בסדר? את קצת שקטה" הרמתי את מבטי לכריס שנהג ועיניו הביטו בי לכמה שניות דרך המראה הקדמית ואז חזרו להביט על הכביש "כן, סתם זה פתאום להיות רחוקה מאחים שלי ולא לראות אותם כל יום"

"אני מבין אותך, יש לי אח גדול ואחות קטנה והיה לי קשה לעזוב את הבית אבל זה רק חיזק את הקשר שלנו" כריס חייך חיוך אמיתי ומדבק שלא יכולתי שלא לחייך בעצמי.

הוא סימן לי בידו לכיוון תא-הכפפות וסימן לי לפתוח אותו בתוכו היו כמה דיסקים והנבתי מה הוא רוצה.

הכנסתי את הדיסק D is for delightful שהוא האלבום הראשון והיחיד שלהם וכריס חייך והניד בראשו אך מבטו היה נעוץ בכביש אבל מבטו היה רך ועיניו החומות כשוקולד היו כל כך יפות שהיה קשה שלא להסתכל עליהן.

"טיה?" שהגענו ראינו את טיה יושבת על הרצפה שטלפון שלה בידיה וגבה שעון על הקיר ורגליה מושטות קדימה "מה את עושה פה?"

"אלכס? סוף סוף אחת מכן באה הם נעלו אותי בחוץ ומשעמם לי כל כך" לא יכולתי שלא לצחוק למראה העצב שעל פניה של טיה וקולה המתבכיין וכריס גיחך

"טוב לפחות שתיכן נעולות כאן בחוץ ביחד" אני וטיה הסתכלנו על כריס שפתח בריצה לכיוון הדלת "רגע מה? לא כריס!" וזהו ההיינו נעולות מחוץ לאחוזה הגדולה הזאת.

"אז?"
"יושבים ומחכים עד שול תבוא" התיישבתי ליד טיה "אז מחכים פה כמה שעות?" "כן" לולרי יש מיליון ספרים בערך וייקח לה שעות לארוז הכל
"מצוין".