Dance Until It Hurts [L.S] // מתורגם

EIGHTEEN

איך עבר היום הראשון ללימודים? (למי שלומד) תהנו מהפרק💋

———

המשך יום רביעי שלי היה ארוך ומשעמם. לאמילי ולי הייתה אנטומיה אחרי האודישן, ומאוחר יותר באותו יום היו לנו שיעורים שונים אז אפילו לא היינו ביחד. למדתי אקרובטיקה בזמן שהיא עברה שיעור מתיחות. ובגלל שלאף אחד מאיתנו לא היו חברים נוספים באקדמיה, זה היה משעמם.

הדבר היחיד שממש ציפיתי לו היה השיעור של הארי באותו לילה. העובדה שאני זוכה לראות אותו רק בשיעורי הבוקר ולדעת ששנינו רק רוצים לקרוע לאחד השני את הבגדים בכל פעם שאנחנו חולקים מבט אבל לא מאפשרים לי לעשות את זה בפועל, הייתה עינויים.

אבל גם ממש מרגשת.
כי היינו סוד, ומי לא אוהב סודות?

ובאמת ציפיתי לראות את הסוד הקטן שלי באותו לילה.

לפני תשע בערב התקלחתי, אכלתי משהו ועישנתי סיגריה על הגג עם נייל ואמס. נפרדתי מהם והגעתי לכיתה שבה הארי כבר חיכה לי.

״מה אנחנו מתרגלים היום?״ - אמרתי כשנכנסתי לחדר.

הוא הסתובב וחייך אליי.

״נמאס לך מהסיבובים?״

״בערך.״

״אנחנו יכולים להתחיל עם קפיצות.״

״נחמד.״

״בוא נתחמם עם כמה pliés. אתה תצטרך את זה.״

״בטח. אתה מרוצה מהאודישנים היום?״

״כן, אני כן. למה?״

״האם אתה מרוצה מהנבחרים שלך?״

״כן.״

״האם אנחנו הולכים להיות גם בני חסות שלך?״ - הקנטתי.

״בני החסות שלי?״

״זה מה שהם אומרים.״

״מי?״

״אנשים.״ - משכתי בכתפיי - ״אנשים אומרים שאתה שם את הנבחרים שלך תחת הכנף שלך והם הופכים לבני החסות שלך.״

״הם אומרים את זה?״ - הוא שאל ואני הנהנתי - ״מה זה אומר?״

״שאנחנו הולכים לעבוד בשבילך עד סוף חיינו.״

״ואתה רוצה את זה?״

״אני?״ - עניתי והוא הנהן - ״אני רוצה לרקוד כל החיים, לא אכפת לי אם זה איתך או שמישהו אחר יציע לי חוזה.״

״אז, אם מישהו אחר יציע לך משהו יותר טוב, אתה תעזוב אותי?״

״אני חושב שזה יהיה תלוי בהרבה דברים. אבל אני חושב שבסופו של דבר נצטרך להפסיק לעבוד ביחד.״