Thug on a motorcycle/בריון על אופנוע [2]

Season 2 Episode 5

-קסלין-
ברונו וג׳יימס יצאו החוצה,
ג׳יימס עוזב וברונו הלך לשירותים,התיישבתי על הספה
שלא נוחה כל-כך,
והבנתי שאני נמצאת בבית חולים כבר יום או יומים,
אין לי מושג.
הבטתי בקופר ששכב ללא תזוזה ומיד שאלה עלתה בראשי,
איפה גלוריה?
למה היא לא באה לפה,זה בעלה ששוכב שם.
קמתי והתקדמתי לכיוון מיטתו של קופר,התיישבתי על אחד הכיסאות שהוצבו ליד המיטה,
ליטפתי את שערו שהציץ מעל כל התחבושות הללו,
לפתע עין שמאל של קופר זזה,
קפצתי במקומי והבטתי בהתרגשות בקופר,
״קופר?..״ שאלתי בבכי ונגעתי בידו,הוזזתי אותו קצת,
הוא גנח בכאב,אבל הוא חיי!!
חייכתי בהתרגשות כשעניו של קופר נפתחו והוא הביט מסביב,
לא מבין איפה הוא נמצא,
״קופר,זאת אני,קסלין.״ אמרתי לו,עניו נשלחו לכיווני,
״קסלין,איפה אני? איפה גלוריה?״
שאל אותי,לא יכולתי לעצור את עצמי,פרצתי בבכי,
״מה קרה?״ שאל אותי חלושות קופר,
״חשבתי שאתה מת! אמרו שאתה לא תתעורר.
אני-אני פחדתי לאבד אותך.״ לחשתי לו בכאב,הוא הביט בי
וחיוך קטן נמתח על פניו,למרות שלא ראיתי את חיוכו
יכולתי לראות את עניו מחייכות,
״אני לא מת,אני לעולם לא ימות כל עוד את וגלוריה חיות כאן.״
אמר לי,נגבתי את הדמעות שלי והנחתי את ראשי על חלק גופו העליון,
״אני שמחה שאתה בסדר.״ אמרתי חלושות וחיבקתי את גופו של קופר,
״גם אני שמח שאני בסדר,ילדה.״ אמר הרמתי את ראשי כדי להגיד לו להפסיק לקרוא חי כך אבל עצרתי את עצמי,
הבטחתי אתמול.
״אז,איפה גלוריה היא בסדר נכון?״ שאל קופר,
״היא בסדר,למרות שאני לא יודעת איפה היא,מאתמול היא לא הייתה כאן.״ אמרתי וקמתי מגופו של קופר,
לפתע היו דפיקות בדלת,קמתי ממקומי,
״חכה רגע,כנראה זה ברונו או אחד הרופאים.״ אמרתי בחיוך מאושר והתקדמתי לכיוון הדלת,
תחושה מוזרה הופיע בביטני,אך לא ייחסתי לה חשיבות,
למרות שלפני שנה כל מה שבטנו אמרה היה נכון.
פתחתי את הדלת,אבל לזה לא ציפיתי.
״ליאון?״ שאלתי בפחד והתרחקתי אחורה,
״הרבה זמן לא נפגשנו,ילדתי.״ קולו עורר בי צמרמורות,
לקחתי צעד אחורה,
״מה-מה אתה עושה פה?!״ צעקתי עליו,קופר הרים קצת את ראשו,ועניו נפקחו בבהלה כשראה במי מדובר,
קופר מכיר את ליאון.
״הגעתי לקחת מה ששלי.״ אמר ליאון ועשה צעד לכיווני,
״ומה בדיוק שלך?״ שאלתי מבולבלת,לקחתי עוד צעד אחורה,
״את.״ אמר ולקח צעד קדימה,
״לך לעזאזל! אני לא שלך!״ אמרתי והגנתי עם גופי על המיטה של קופר,
״את כן שלי.״ אמר ליאון בצורה מפחידה ומאיימת ופרץ בהליכה לכיווני,
ולפני שהבנתי מה קורה הוא משך בשערי,ונתן לי חבטה לפנים,
נפלתי על הרצפה בכאב,
ובדיוק כשניסיתי לקום הגיע בעיטה משום מקום,
העפתי על הקיר והגנתי עם ידי על ראשי,בכיתי.
קופר קילל והתחיל לנסות לצעוק לעזרה,מכיוון שלא יכל לזוז,
״תגידי לו לסתום או שאני אהרוג אותו.״ אמר לי ליאון,
הנהנתי והבטתי לכיוון קופר,
״קופר,בבקשה...די,הוא יהרוג אותך.״ אמרתי בלחש,
קופר הנהן לשלילה,
״שם זין!״ צעק קופר וניסה לקום,
לא,עם הוא יקום הוא יפגע בעצמו,ניסיתי לרוץ לכיוונו לעצור אותו,אך ראשי הודבק לקיר,
״קופר! אל תזוז,אתה תפגע בעצמך!״ צעקתי לקופר,
ליאון הביט בי ואז גיחך,
הוא הביט בשעונו ואז הסתכל על הכניסה,
״טוב,הזמן שלנו נגמר.״ אמר ליאון בקול מצמרר,
לפתע הוא הרים אותי,צרחתי וניסיתי לרדת ממנו,אך הוא לא איפשר זאת,
אז נשכתי את צווארו,הוא צרח בכאב והפיל אותי על הרצפה,
אנקת כאב יצאה מפי כשגופי נחת בצורה
לא טובה על רצפת בית החולים,
התחלתי לזחול לכיוון המיטה של קופר,אך לפתע 2 ידיים תפסו ברגלי ומשכו אותו אחורה,
צרחתי בבכי,וניסיתי לתפוס בכל דבר,העיקר שאני לא אהיה אצלו בידיים,
״קסלין,פאק!״ צעק קופר בתיסכול שלא הצליח לקום,
לפתע ידו של ליאון נתנה לי אגרוף לפנים,
השתתקתי.
שמעתי צילצולים,הכל נהיה מסוחרר,
שמעתי את קופר קורא בשמי,אך לא יכולתי לענות,
ובזמן הזה ליאון שם אותי על כתפו וברח לבחוץ,
כשיצאנו מבית החולים,האוויר הצח פגע בי והחזיר אותי למציאות,ראיתי שאנחנו מתקרבים לרכב שחור,
ולבן אדם גדול ואיום פנים שנשען על הרכב השחור,
ליאון מסר אותי לבחור רעול הפנים ונכנס לרכב השחור שמולנו,
בחור רעול הפנים התחיל להכניס איתי לרכב,אבל אז התחלתי להתפרע,אני לא רוצה לעבור את אותו הדבר שוב,
לא רוצה.
ניסיתי להשתחרר אך לא יכולתי,הוא היה חזק מדי.
ובדיוק כשהוא הצליח להכניס אותי למכונית,
ראיתי משהו ששיתק אןתי מהלם.
המכונית של ג׳יימס הפוכה על הכביש,לא.
לא,
לא,
לא.
לא!!
עיניי נפתחו,דמעות נאספו בהן,ג׳יימס.
״ג׳יימס!״ צעקתי כשעברנו ליד המכונית ההפוכה של ג׳יימס,
״תעצור,בן זונה! תעצור!״ צעקתי על ליאון שנהג ברכב,
״ג׳יימס נפגע,תעצור את הרכב!״ צעקתי שוב
בייאוש ובכי,
עדיין לא הבנתי למה כל זה מגיע לי,מה אני עשיתי שזה מגיע לי?
״הוא לא נפגע וקסי,הוא מת.אין ג׳יימס יותר.״ אמר ליאון מקדימה הביט בי דרך המראה ופרץ בצחוק אכזרי,
״ג׳יימס לא מת! שקרן מזדיין!!״ צעקתי וניסיתי להגיע עליו,
אך בחור רעול הפנים תפס אותי וריתק אותי,
״הו,ג׳יימס מת,ואת יודעת למה? בגללך.
אהובך מת בגללך.״ אמר ליאון וצחק צחוק אכזרי שהעביר צמרמורת בכל גופי,
״הוא לא מת..״ לחשתי בשקט,דקירה קטנה הורגשה בצווארי,
מזרק.
זה ממש דה ז׳א וו.
ניסיתי לזוז איך ראייתי השחירה ונפלתי לחשיכה,
עוד פעם.

בגלל שהעלתי עוד פרק אחד כבר היום,אז הפרק הזה קצר יותר,מקווה שתואהבו,
אין לי עוד מה להגיד.
אוהבתתתתצ❤️❤️❤️❤️‼️✨❤️❤️