ריקי
התוכנית הייתה פשוטה, ללכת לשבורים במסיבה, להציע להם קריסטל מת', אקסטזי או קוק, להעביר להם את המספר שלי כדי שיוכלו ליצור קשר כדי לקנות ממני עוד ולהתחפף מפה.
כבר חודש שרפאל מחכה שאני אמכור את כל החרא שהוא הביא לי. מכרתי קצת לחברים מהשכונה או לכמה תלמידים מבית הספר, מכרתי גם לאנשים שבאו למועדון שאני עובד בו. אבל זה לא היה מספיק טוב לרפאל. הוא רצה שאני אמכור את כל השיט שלו במחיר אסטרונומי כדי שנעשה רווח רציני. לא הצלחתי למכור לאף אחד במחירים שהוא רצה שאמכור. הוא לא הסכים לי להשתמש באפליקציות כמו טלגרם כי לטענתו כל האפליקציות האלה מלאות בשוטרים והוא לא הסכים לי ללכת ולמכור במועדונים בצד המערבי של העיר. מסתבר שהייתה הסכמה גיאוגרפית בין כל החראות הראשיים של העיר מי מוכר איפה. אם מישהו מהעסק היה יודע שרפאל שלח אותי לפורסט גרוב, כנראה שגם אני וגם רפאל היינו חוטפים כדור בראש. זה לא השאיר לי יותר מדי ברירות אלא להגיע מבפנים. למזלי, מאט הפיל עלי משמיים את המסיבה הזאת. כל כך רציתי להיפטר כבר מכל מה שרפאל הביא לי, אבל נשאר לי יותר מחצי. המסיבה הזאת הייתה ההזדמנות שלי.
היה ערב מספיק קר בשביל שאני אוכל ללבוש את המעיל שלי ושזה לא יעורר חשד. היו בו מספיק כיסים כדי לדחוף את כל מה שנשאר לי מהחומר של רפאל. בגלל זה שרובי הציעה שאם יהיה לה קר אני אתן לה את המעיל שלי התכווצתי. הדבר האחרון שאני צריך זה שאיכשהו היא תהיה מעורבת בחרא שלי. ואני מכיר את רובי, אם היא תדע שאני בחרא, היא תקפוץ לתוכו ותצטרף רק כדי שאני לא אהיה בו לבד. בגלל זה אסור בשום אופן שהיא תדע מזה. בגלל זה הדבר הראשון שעשיתי שהגענו היה להתרחק ממנה. אם הייתי יכול להגיע לפה לבד, בלי שהיא או אלי יבואו איתי, הייתי עושה את זה, אבל ידעתי שאין סיכוי שזה יכול לקרות וגם אם הייתי מתנגד לזה, זה היה מעורר יותר מדי חשד. גם ככה רובי חושדת שמשהו קורה, שום דבר לא עובר לידה. שנאתי להסתיר ממנה דברים, היא ידעה עלי הכל, בחיים לא הסתרתי ממנה כלום. טוב זה לא מדויק, כן הסתרתי ממנה את העובדה שאני מאוהב בה מאז שאני זוכר את עצמי ושאני רוצה להתחתן איתה ושהיא תעשה לי עשרה ילדים. זה לא משהו שאמרתי לרובי או בכלל למישהו אי פעם בקול רם. חוץ מאחותי אנג'י שלפני שנה תפסה אותי לשיחה ואמרה לי שהיא יודעת, היא הציעה לי להתוודות בפני רובי ולהגיד לה איך אני מרגיש, אבל הפחד משתק אותי. אני אוכל לשרוד אם היא לא תרצה להיות איתי, אבל אני לא אוכל לשרוד אם היא תרצה לנתק אותי מהחיים שלה. אני לא מכיר את עצמי בלעדיה.
...
כשרובי ואלי נכנסו לתוך הבית אני הלכתי מסביבו, עברתי דרך החצר שהייתה מלאה באנשים לצד האחורי של הבית. הייתה שם בריכה ענקית שמשקיפה לאגם. מתוך החצר יצא מזח מעץ שהיו מחוברות אליו שתי סירות קטנות שצפו באגם. לא ייאמן שאנשים גרים ככה. נשענתי על הקיר והסתכלתי על האורחים במסיבה. חלקם היו בתוך הבית, אבל נראה לי שרובם דווקא הסתובבו בחוץ. בסוף הלכתי על בטוח וניגשתי לקהל היעד שהיה נראה לי הכי רלוונטי, השיכורים. הייתה חבורה של שיכורים שיצאו ונכנסו לאגם. הם צרחו, השתללו ולא היה נראה שמזיז להם שהם רטובים בקור הזה. הסתכלתי עליהם ובחנתי אותם, אחד מהם הסתכל ובחן אותי בחזרה. הוא ניגש אלי וסימן לי עם הראש ללכת לצד.
YOU ARE READING
הפנים שלה
Romanceמת'יו סאליבן רוצה לעבור את השנה האחרונה בתיכון החדש בלי שישימו לב אליו, הוא רוצה להסתתר בצל. הספיקה לו השנה החולפת בה הוא ספג איומים, בריונות וחווה טראומה שטילטלה את עולמו. עכשיו זה הזמן שלו שיעזבו אותו בשקט. זה הזמן שלו לנסות להירפא ולהתקדם קדימה...
