חופש.
מרכיב חשוב לחיים טובים...
אני מרגישה חופשיה כשאני רוכבת.
שזה בדיוק מה שאני עושה עכשיו.
אמא שלי מצאה עבודה כמנקה בארמון כשהייתי בת 5 כדי לממן לי את התחרויות רכיכבה ואימונים.
לא רכבתי בגיל הזה, אבל אהבתי להיות עם הסוסים...
ספורט יקר לנערה ענייה...
השעה חמש לפנות בוקר ואני על סאני, סוסת הרכיבה שלי.
הכתי עם ההורכבה על ביטנה של סאני כדי שתזוז מהר יותר.
״קדימה ילדה!״ הודדתי אותה.
רכבנו במסלולים של הארמון.
גם גרנו בארמון.
״סופיה יש פניה, תוודאי שאת עושה אותה חלק הפעם!״ המאמן הנרי צעק לי בקולו המצמרר מהספסלים עם המגפון בידו.
המסלול היה ענקי, אם הוא לא צועק בכל הכוח לתוך מגפון, אין שום סיכוי שבעולם שאשמע אותו בזמן רכיכבה.
נשענתי עם ידי הימנית עצידה, כשרגלי הנגדית דוחפת בבטנה של סאני, כדי לפנות.
באמת שהרגשתי שאני עוד שניה נופלת בפניה הזאת.
בדרך כלל מאטים משמעותית בפניה חדה, כמו ברכב...
אבל כשאת רוכבת תחרותית אין לך שום זמן לאט כזה הרבה, אלה אם את רוצה להפסיד...
החוסר שיווי משקל שלי הרס את הפניה...
״לדעתי יכלת טוב יותר... אני מצפה שפניה הבאה תישתפרי!״ המאמן הנרי צעק לי.
כן, כאילו התחת הזקן שלו יכל טוב יותר מזה...
טוב, אולי אימון בחמש בבוקר זה לא ממש חופש...
אבל הבנתם את הרעיון...
YOU ARE READING
מפחדת לאהוב אותך
Romanceגורל. משחק תפקיד פאקינג גדול בחיינו. יש אנשים שחושבים שהגורל שלהם כבר נקבע. הם הולכים במסלול במחשבה שאין לשנתו... שיש מהלך אירועים שנקבע מראש ואין ולהשפיעו. סומכים על ״כוח״ גדול יותר שהכל לטובה. ואני מסכים, אל תבינו אותי לא נכון. אבל פאק, מכאן ועד...
