I'm yours, are you mine?

פרק 3

היה שם ארגז כפי שכתבה לקחתי אותו
וישר נכנסתי לחדר שלי
נעלתי את הדלת
הנחתי את הקופסא על המיטה שלי
ופתחתי את הארגז
שראיתי מה יש שם

פה הבנתי
המשחק רק מתחיל
____________________________________________________________

נק מבט - אש

בתוך הארגז היו מלא סכינים
ואקדחים
בחנתי כל אחד ואחד מהם
מתלהב
פתאום נזכרתי שאמא שלי כתבה לי להתקשר למספר
לקחתי את המכתב והעתקתי את המספר לטלפון שלי
היד שלי רעדה מעל המסך
לא ידעתי
להתקשר?
לא להתקשר?
חשבתי ואמרתי מה כבר יקרה
שלא קרה
תפסתי אומץ והתקשרתי
המספר חייג פעמיים וענו לי
"הלו?"
מישהו עם קול עמוק
"ה..היי?"
עניתי לא בטוח מה לעשות
"מי זה איך השגת את המספר שלי?!"
האיש תקף אותי
"א..אני הבן של הקוברה"
אמרתי לו בחשש
"אוו היא מתה?"
איש לפתע שינה את קולו לעדין
"כ..כן"
יבבתי אל תוך הטלפון
"אני מבין,אני צריך לפגוש אותך מתי אתה יכול?"
האיש שאל
ולא יודע למה
אבל בטחתי בו
"א..אני יכול עכשיו"
עניתי לו עם חוסר ביטחון
"תפגוש אותי עוד עשר דקות
בגינה ליד הבית שלך
טוב?"
האיש שאל אותי
הנהנתי ואז נזכרתי שהוא בטלפון הוא לא יכול לראות אותי
"כ..כן"
עניתי לו
וניתקתי את השיחה
אלפי שאלות קפצו לי לראש
כמו
מי זה האיש הזה?
איך הוא יודע איפה אני גר?
מה יקרה עם זה סתם מתיחה?
ועוד מלא שאלות בסגנון
לבשתי קפוצ'ון שחור
שגדול עליי בכמה מידות
כך שהוא מסתיר את כולי ואת הפנים שלי
אבל אני עדיין יכול לראות
יצאתי במהירות לגינה
שליד הבית שלי
ישבתי בספסל לא היה אף אחד בגינה עכשיו
כי בעיקרון בגינה הזאת היא גינה נטושה
שמעתי רעשים מאחורי
והסתובבתי במהירות
לא היה שם כלום
ופחד החל לחדור לליבי
מה אם האיש הזה ירצח אותי?!
למה הסכמתי לבוא לפה
אני חייב לברוח לפני שהוא יבוא
באתי לקום אבל ראיתי מלפני בחור
שלפי דעתי מטר תשעים
אז הייתי צריך לשבור את הצוואר כדי להסתכל עליו
היו לו עיינים אדומות
ושיער שחור פחם
מה שאמר לי שהוא היה ערפד
"אתה אש?"
האיש שאל אותי בפליאה
והנהנתי ברעד
"מ..מי אתה?"
שאלתי אותו
"אני אל,הייתי הבוס של אמא שלך לפני שהיא נרצחה"
האיש שהתגלה כאל אמר לי
ויש חזרו לי דמעות לעיניים
"היא כתבה לי שתוכל לעזור לי
איך?"
שאלתי אותו
"אני יעזור לך בהכל
אתה תוכל להחשיב אותי כחבר הכי טוב שלך"
אל אמר לי ולא האמנתי שבוס מאפיה נחמד אליי
"דבר ראשון לפני הכל
איזה חיה אתה?"
אל שאל אותי
"אני ה..היבריד ארנב"
אמרתי בבושה והשפלתי את ראשי
"אוקי אתה לא צריך להתבייש
במשהו שאתה לא
אש תזכור אני ערפד
אני יודע מתי משקרים לי"
אל אמר לי בנזיפה
"אההה
אני חצי היבריד ארנב
וחצי שטן"
אמרתי לו
אף אחד לא יודע את זה חוץ
מאמא שלי אפילו לא אבא שלי
אמא שלי היית שטנית
אבל התחזתה להיברידית חתול
ואבא שלי היה היבריד ארנב
זה הדבר היחידי
שאני קיבלתי ממנו
את המראה אני בול אמא שלי
שיער חום
נמשים קטנים על האף ועל הלחיים
והעיניים קיבלתי גם מאמא שלי
אמא שלי לפני שמצאה את הנפש התאומה שלה
אבא שלי
העיניים שלה היו גם חצויות
בזכות זה היא ידעה להסביר לי מה זה ומתי זה יעבור
"אני צריך לקחת אותך למשרד שלי"
אל אמר לי
ופחדתי מה אם הוא רוצה לרצוח אותי?
אל התקופף
יושב בישיבת צפרדע מולי
ככה שהוא מסתכל לי בעיניים
"אש אני ואמא שלך
ההיינו החברים הכי טובים
היא ידעה שיום אחד אבא שלך יהרוג אותה
אז היא פנתה אליי
היא אמרה לי לעזור לך
לדאוג לך
תתן לי לעשות את הבקשה האחרונה שלה"
אל אמר לי בעדינות
"ט..טוב"
אמרתי לו בלחש
וקמתי מהספסל כשהוא נעמד
"בוא נלך לרכב"
אל אמר לי
והתחלנו ללכת לרכב
"בן כמה אתה?"
אל שאל אותי
"בן 16"
עניתי לו
"באמת?
אז איך אתה לא זוכר אותי
כשהיית בן 5-6 אמא שלך להייתה מפסיקה להביא אותך אליי"
הוא אמר לי מופתע
"א..אבא שלי...ניסה להרוג אותי
בגיל 10
הוא ניסה להתביע אותי באמבטיה
זה לא עבד לו
אבל הוא כן הצליח לגרום לי לאבד הכרה
אמא שלי אמרה לי שכשהיא מצאה אותי
הראש שלי היה פתוח
היא אמרה שככל הנראה
אחרי שהעלפתי אבא שלי שבר על הראש שלי בקבוק זכוכית
ופתח לי את הראש
ושהיא לקחה אותי לבית חולים
הרופא שם אמר לה
שכנראה איבדתי את הזיכרון
ככה שכל מה שקרה לי משנולדתי
עד גיל 10 מחוק לי"
אמרתי לו עם דמעות בעיניים
"א..אני כלכך מצטער אש"
אל אמר לי
והניח את ידו מסביב לכתפיי
בתור חיבוק תומך
הגענו לרכב שלו
ו-וואו
הוא בצבע שחור עם להבות אדומות
ואם זה לא מספיק זה למבורגיני!
"חחח נכון יפה?"
אל שאל אותי
והנהנתי בשוק
"קדימה בוא ניכנס"
אל אמר לי