Once Apon a Smile

חברה כמוני

בבוקר, יום שני, הראשון לספטמבר, התחיל שנת הלימודים.

הלכתי למזכירות עם פיג׳מה, כי לא היה לי כוח להחליף, לבדוק מה יש לי שעה ראשונה וראיתי...

שעתיים תנ״ך!

והסיוט עוד לא נגמר כי ראיתי עם מי אני לומדת.

עם גל.

למה איתו?!

יש עוד אלפי בנים בפנימיה.

למה דווקא אותי היו צריכים לשבץ בתנ״ך איתו?!

טוב אבל לפחות אחר כך יש לי שחייה שעה וחצי, שיבולת חצי שעה ומשחקים שעתיים.

בשביל זה צריך לעבור את שיעור תנ״ך וזהו רוגע ושלווה מגל.

רצתי לחדרי להתלבש לארוחת הבוקר ובדרך נתקלתי בגל. אוף.

"היי.. איך קוראים לך שוב?" גל שאל והתעצבנתי

"אם לא קלטת עד עכשיו אז אני אסביר לך כי בנים לא מבינים מהר כל כך. אני אף פעם לא אמרתי לך את השם שלי וגם אף פעם לא אומר. ברור?!" אמרתי בכעס

"טוב אנחנו עוד נראה. אני יושב לידך בתנ״ך" צעק גל בזמן שהתקדמתי לחדר אוכל.

נזכרתי פתאום שיש לי מילגה אז אני יכולה לבחור מה באלי ללמוד ומה אני אוותר (ככה זה לפחות בבית הספר הזה).

חזרתי לכיוון המזכירות וגל כמובן חשב שבאתי לקראתו, בחלומותיו.

שאלתי ליתר ביטחון את המנהלת אם אני יכולה להחליף איזה שיעור שבאלי לשיעור ספורט כי קבלתי מליגת ספורט וכמובן היא אמרה כן.

שמחתי.

אז אני מוותרת היום על תנ״ך בשביל ספורט.

טוב אז הלכתי לשיעור ספורט.

בשיעור ספורט ראיתי שיש רק עוד בת חוץ ממני ושמה אביגיל.

יש לה שיער בלונדיני ארוך מהמם ועיניים ירוקות.

היא לבשה מכנסי בנים כחולה כהה וחולצה סגולה שהכניסה לתוך המכנס.

היא התיישבה לידי.

"היי אני אביגיל ג׳ואנה אבל תוכלי לקרוא לי אבי" אמרה בנחמדות

"טוב אבי, אני איזבלה אבל תוכלי לקרוא לי בלה."

"מה מביא אותך לספורט? זאת בטח שנתך הראשונה" אמרה לי אבי

"כן זאת שנתי הראשונה ואני מאוד אוהבת ספורט."אמרתי לה "אני קבלתי מילגת ספורט אז ויתרתי היום על תנ״ך" נשמעתי שוויצרית

"מגניב חיכיתי כבר שילדה תצטרף כי בינתיים היתי הבת היחידה שזה לא כל כך נורא. למה ויתרת על תנ״ך, את יודעת שזה חשוב נכון?" אמרה לי כאילו רצחתי מישהו