"שון בוא לפה עכשיו" לקואס אמר עצבני בטלפון שפורפרת . "כן אדון בראון ?" אמרתי כשנכנסתי למשרד שלו . "איפה הדפים ששלחתי לך לעשות ??!" הוא שאל עצבני . "א-אני לא קיבלתי שום דפים..." אמרתי לו הוא קם והלך ביחד איתי למחשב שלי והראה שבאמת לא נשלחו עליי שום דפים .
"אוקיי הבנתי" לוקאס אמר ואני התיישבתי חזרה בכיסא שלי . "מה אתה חושב שאתה עושה ?" לוקאס הרים אותי מהכיסא והכניס אותי למשרד שלו . הוא דחף אותי לספה ועלה מעליי .
"אתה הולך להעניש אותי דאדי ?" שאלתי טיפה מפוחד .
"לא.. אני אתן לך פרס קטן" הוא אמר ונישק אותי חזק ואז ירד לצוואר שלי להזאיר שם היקי . יצאה לי גניחה קטנה והתחלתי להסמיק ממש לוקאס עצר והתסכל עליי.
"אני מצטער" אמרתי והזזתי את המבט שלי "תסתכל עליי שון" הוא אמר וסובב את הראש שלי בעדינות לכיוון שלו "אתה מפחד ? אין לך שום סיבה לפחד.. קיבלת פרס"
"אבל אני-"
"קיבלת ראשות לדבר ?" לוקאס קטע אותי "לא דאדי" עניתי לו והוא נישק אותי שוב נישקתי אותו בחזרה והפכתי אותו עכשיו אני מעליו . הוא התנתק מהנשיקה ואני מיד חיבקתי אותו חזק ולא נתתי לו לקום . אני רציתי חהישאר קרוב עליו עוד קצת ככה רק שנינו למרות שג'ייק אמר שהוא משחק בי .. לא אכפת לי שהוא משחק בי לפחות ככה זה הדרך היחידה שיש לי את הצומת לב שלו שאני רוצה כולכך.
"אפשר להישאר ככה ? לקצת ?" שאלתי והנחתי את הראש שלי על החזה שלו. "לא" הוא התיישר ושיחרר את עצמו ממני כנראה שג'ייק באמת צדק ואני כלום בשבילו והוא יהיה בסוף כמו סטיבן שפשוט שיחק ואנס אותי . קמתי מהספה והלכתי לעבוד. נמאס לי אני רוצה למות ! למה אך אחד לא יכול להבין אותי ולאהוב אותי כמו שאני ולא לשחק בי וברגשות שלי . אני מקווה לא להתעורר בבוקר ולהמשיך לחיות בחלומות שלי במקום להיות במציאות שתמיד מכאיבה לי יותר ויותר . כשלוקאס אמר לי שאני יכול ללכת הביתה מיד אספתי את הדברים שלי ויצאתי מהמשרד מהר . הוצאתי את האוזניות שלי ושמתי את השירים על הכי חזק במטרה להשתיק את המחשובות שלי . המוזיקה נעצרה כשג'ייק התקשר עליי .
ג'ייק : "היי שון מה קורה ?"
שון : "בסדר איך אתה ? סיימת את העבודה ?"
ג'ייק : "אני בסדר גם וכן כבר סיימתי וממה שאני שומע גם אתה... תגיד יש מצב אתה ישן היום אצל אדם..?"
שון : "תן לי לנחש זה קשור למארק" *שון מצחקק*
ג'ייק : "אז אחרי שאתה יודע את הסיבה .. זה בסדר..?"
שון : "כןכן ברור ! אני רק אעבור לקחת כמה דברים ואני אנסע תהנו לכם"
"לפחות למישהו אחד מאיתנו מגיע זוגיות בחיים האלה" מילמלתי בזמן שלקחתי כמה דברים שאני אצטרח כשאני אהיה אצל אדם .
הלכתי ברחוב והתחלתי לבכות . אני כולכך מטומטם . מה חדבתי לעצמי שמישהו יוכל לאהוב אותי ?
אותי !?
שון ג'ונסון שכולם רק רוצים לדפוק ולזרוק . מה אני שווה בכלל ?
אני סתם עוד שקית זבל שמנה ומגעילה .
התיישבתי בתחנה וחיכיתי לאוטובוס שיקח אותי לבית של אדם והיו לי עדיין דמעות בעיינים , עליתי לאוטובוס והחלטתי שאני יכול להירדם עכשיו כי התחנה שמגיעה לבית של אדם היא תחנה אחת לפני האחרונה .
"היי אתה !" שמעתי קטל של מישהו זקן מעיר אותי ומסנוור אותי עם הפנס הגדול שהוא מחזיק . פתחתי את העיינים שלי ומיד כיסיתי אותם עם היד "זאת התחנה האחרונה להיום" הוא אמר . ירדתי מהאוטובוס והתיישבתי בתוך התחנה .
"כמה זמן ישנתי בכלל ?" שאלתי את עצמי ובדקתי בטלפון "מה !? אין מצב שעכשיו שתיים עשרה בלילה !" אמרתי . הייתי אמור לעבור את הבית של אדם לפחות ארבעה פעמים . נאנחתי והבנתי שאין חי טעם אפילו לנסות להתקשר למשיהו שיבוא לקחת אותי בלהתחשב בעובדה שאין יותר אוטובוסים ואדם בטוח ישן . הסתובבתי ברחוב וכול החניות היו סגורות חוץ מהברים ... החלטתי להיכנס לאחד מהם כי הייתי צמא.
הזמנתי לעצמי אלכוהול והרבה ממנו והתחלתי לשתות . קמתי מהכיסא ובוקשי יכלתי לעמוד ברוב שהראש שלי הסתחרר .
"שון ?" שמעתי מישהו קורא לי בשם שניה לפני שהספקתי לענות נפלתי לרצפה והתעלפתי .
התעוררתי במוכנית שאני לא מכיר "ואוו אני יכול להזיז את המכונית בכוח המחשבה !!" התלהבתי והסתכלתי מהחלון .
"התעוררת..." שמעתי מישהו מדבר הסתובבתי והסתכלתי סביבי . "אלוהים ? אני סוף סוף מת?" שאלתי בהתלהבות ונגעתי בחזה שלי לבדוק אם אני עדיין בחיים .
"לא שון... אני הבוס שלך"
"מי אתה ? אני לא מכיר אותך...אם אתה לא אלוהים אז זה אומר שאתה רוצח.. רק אתה חוטף אותי !!" פתחתי את החלון , הוצאתי את הראש טהתחלתי לצעוק "חוטפים אותי ! חוטפים אותי הצילו ה- ואוו תראה אני אוכל אוויר יאמי" אמרתי בהתלהבות והתחלתי "לאכול" את האוויר . "אוקיי זה עדיף מאשר שתצעק לי עכשיו שחוטפים אותך" עוד פעם הקול הזה אמר .
"למה אתה בוכה ?" הוא שאל אותי אחרי עוד כמה דקות ארוכות של נסיעה "אתה רוצח כולכך נחמד אני רציתי להרוג את עצמי אבל בגלל שאתה כולכך נחמד אני אתן לך לעשות את זה" אמרתי וניגבתי את הדמעות . "למה שתרצה להרוג את עצמך ?"
"רבתי עם החבר הכי טוב שלי והוא אמר משהו שאני לא רוצה לזכור יותר והמחשבות האלה רודפות אותי" אמרתי בבכי והוא רק נאנח "אני מצטער אני יודע שזה מטומטם" מילמלתי .
"לא זה לא .. פשוט אתה לא צריך לתת לזה יותר מידי חשיבות" הוא אמר ועצר את הרכב "הגענו" הוא אמר מיד עוד לפני שהספקתי לפתוח את הפה ולשאול אותו ."אתה יכול ללכת לבד או שאני גם צריך להרים אותך ?"
"אני יכול ללכת לבד אני לא צריך עזרה מאף אחד" אמרתי במלא ביטחון וכשרק נעמדתי ישר ראיתי שחור בעיניים והתחלתי ליפול.
"ואוו להירגע שלא תיפול לי רק" הוא אמר והחזיק אותי יציב ואני החזקתי בראש בנסיון להרגיע את הסחרחורת שיש לי .
עוד לפני שהספקתי להרגיע את הסחרחורת הרגשתי זוג ידיים מרימות אותי "אני יכול ללכת לבד" התלוננתי אבל לא ניסיתי לרדת מהידיים שלו "כןכן אני רואה" הוא ציחקק .
הייתי כולכך עייף וניסיתי לשמור את העיניים שלי עוד טיפה פתוחות כדי לראות לאן הוא מוביל אותי "אתה יכול להירדם אתה במקום בטוח" הוא לחש ואני מהר הרגשתי איך השינה שוחפת אותי עלייה
YOU ARE READING
The Boss (BoyxBoy)
Romance"אתה לא יכול לעשות את זה" "אני כן יכול , אתה שלי , הגוף שלך שייך לי ואני יעשה כול מה שאני רוצה עם דברים ששיכים לי" . . . .
