חרבות ברזל

פרק 4

נתתי יד לג'ני והתחלנו ללכת. כשהגענו למקום הבטוח החיילים הביאו לי בגדים. חולצה לבנה ופשוטה וטייץ ארוך ושחור. אחרי שהתלבשתי הם שאלו אותי איפה אני גרה וכתובת מדויקת. וויל אמר שהוא הולך לשם כדי לבדוק אם עשו משהו לבית שלי. שלושת החיילים האחרים: איתן, ג'ני ויהלי עשו לי סיור והסבירו איפה אנחנו. אנחנו נמצאים בבית של ג'ני. בבית יש 5 חדרי שינה, סלון, מטבח ושני שרותים. שסיימנו את הסיור ג'ני התחילה להכין פסטה. כשהפסטה הייתה מוכנה וויל חזר עם הטלפון שלי, "זה הטלפון שלך?" הוא שאל "כן" "קחי אותו" לקחתי את הטלפון והדלקתי את אותו. ראיתי הודעה בערבית. התחלתי לבכות ולרעוד בכל הגוף "מה קרה?" יהלי שואלת אותי בבהלה "קי-קיבלתי הו-הודעה בערבית" "תראי לי" ביקש איתן "אני יודע ערבית אני יכול לתרגם לך את ההודעה" נתתי לו את הטלפון "אני הולך לטפוס אותך שוב אבל במקום לאנוס אותך אני ירה לך בכל הגוף" הקריא איתן. התחלתי לבכות חזק יותר והתעלפתי. התעוררתי במיטה גדולה עם מצעים לבנים, שמיכה לבנה וכרית לבנה. ליד המיטה הייתה שידה קטנה, על השידה היה כוס תה חם והטלפון שלי. מולי עמד איתן "הכל בסדר?" הוא שאל "כן" "כתבתי למחבל שאם הוא יתקרב אליך שוב אני אשבור לו את כל העצמות" חייכתי חיוך קטן "ומה הוא כתב בחזרה?" שאלתי "שאני לא אספיק לעשות את זה כי הוא ירה לי בראש" "אבל אני לא מפחד ממנו. תשתי את התה שלך" לקחתי את כוס התה שהייתה על השידה והתחלתי לשתות. שסיימתי לשתות את התה התחלתי לספר לו על מה חלמתי "היה לי חלום רע" "על מה חלמת?" "חלמתי שקבוצת מחבלים תופסים אותי ואונסים אותי ואני צורחת ובוכה ומבקשת שיפסיקו אבל הם צוחקים וממשיכים" "את בטוחה פה, אף אחד לא יכול לעשות לך כלום". איתן היה גבוה עם שיער שחור מגולח ועיניים חומות, וויל גם היה גבוה אבל קצת פחות מאיתן והיה לו שיער שתני מגולח ועיניים כחולות, יהלי נמוכה עם שיער חום ארוך ועיניים חומות וג'ני הייתה גבוהה עם שיער ג'ינג'י עד החזה ועיניים ירוקות ואני גבוהה עם שיער שחור ארוך ועיניים אפורות בהירות.