אין לי ממש מה לומר כי יש לי יותר מידי מה לומר אז אני פשוט אתחיל
דבר ראשון את הכריכה ערכתי בעצמי בקנבה ולדעתי יצא מושלם זה דיי מתבזבז העיצוב הזה עכשיו אבל נתמודד
דבר שני כבר שבוע לא יצאתי מהבית בגלל המלחמה הזאת ואני מחורפנת , גם כל החלונות סגורים לגמרי עם התריסים אז אין לי תחושת זמן בשיט
אה ואני גם שומעת שירים תוך כדי שאני כותבת פה הכל
פשוט זה כייף לעשות כמה פעולות בו זמנית
כאילו האוזניים שלי שומעות שיר והידיים והמוח שלי כותבים
אני מוזרה רצח אני יודעתוגם הבנתי שהמחברת עכשיו שעשיתי זה כמו יומן פרטי
יוו דמיינו שמישהי מהכיתה המשועממת שלי רואה אתזה
סתם למה שיהיה להם וואטפד הן כל היום בטיקטוק ואינסטגרם
בעצם יש אחת שקוראת וגליתי את המשתמש שלה פה אבל הסיפור האחרון שלה לפני שנתיים אז אין סיכוי מקווההעיינים והשיניים והגוף שלי עייף אבל אני לא ברו,
אל תשאלו איך השיניים שלי ישנות נו דייאה וגם היה לי יומן כשהייתי קטנה שהמצאתי לו שם💀
ימים אפלים וזההייתי שמחה למצוא פה חברים וזה אז תציעו את עצמכם
פרטים על עצמי :
כיתה יא
גיל : עוד חודש בערך 17 אבל קטנטנה
מין גזע דת ומיקום פסיכופטי:
כמו כולם בלא בלא
דתיה מישראל כמה מרגשמעוניינים בתמונה?
של הפרצוף שלי יסוטים
טוב טוב ביי
פרק הבא אני אספר על עצמי יותר
עד אז אל תמותו לי
תודהתודהתודה