Sweet ervenge - נקמה מתוקה

פרק 35 - שקר

*נקודת מבט ג'ימין*

טאה עמד בפתח הדלת, עיניו היו אדומות ודמעות זלגו על לחייו. ג'ונגקוק עמד קפוא מול פניו של טאה "מה אמרת עכשיו...?" טאה שאל "מי... אמרת שהרג... את אמא שלו...?" קולו רעד. "טאה.. אני חושב שעדיף שכולם ירגעו רגע" אמרתי והסתכלתי על כל הנוכחים בחדר. ג'ין היונג לא יכל לעצור את הדמעות. נאמג'ון היונג התיישב על הריצפה ואחז בראשו. הון נשען על הקיר ועצם את עיניו. קוקי וטאה עמדו אחד מול השני במבטים מצטלבים והיה נראה שאף אחד מהם לא נושם. כל אחד מנסה לפענח את השני. החדר היה שקט "אז אתה ניצלת אותי?" טאהיונג שאל לפתע והפר את הדממה. הסתכלתי עליו והרגשתי צביטה בליבי, אני ידעתי כמה קוקי היה חשוב לו וכמה הוא היה רציני לגביו. אין אחד שלא היה מבין את זה אם היה מסתכל טוב. "כן" ג'ונגקוק ענה ללא היסוס "איך אני יכול לפתח רגשות לבן של מי שדאג להרוג את אמא שלי" הוא הוסיף בקול מעט ארסי. עיניו של טאה נפערו למשמע דבריו. "שקר" אמר לפתע הון. כולנו הפננו את מבטינו אליו. "אתה משקר" הוסיף. 

"הון אל תתערב!" ג'ונגקוק הזהיר. "אני כן אתערב. כי גם ככה מההתחלה שנאתי את כל עניין הנקמה הזה. זו הסיבה שהגעתי לכאן. זו הסיבה שעודדתי את טאהיונג לחשוף את הרגשות שלו כלפייך. אתה אוהב אותם. את כולם. אתה פשוט לא מצליח להניח לרעיון הטיפשי הזה של הנקמה!" הון צעק עליו. קוקי הסתכל עליו ובעיניו ניצתה אש. "רעיון טיפשי של נקמה?" הוא חזר בכעס אחרי דבריו של הון. "כן. רעיון טיפשי. של ילד מפוחד שלא חשב שיש דרך אחרת מלבד לנקום" הון התקרב אליו "אתה היית כלכך חדור מטרה וזה רק מה שרצית. לא טרחת לנסות כלום. לא טרחת לחיות. אתה חושב שזה מה שהיא הייתה רוצה בשבילך?" הון המשיך להגיד בכעס "מה אתה בכלל יודע!!" קוקי צעק עליו. "אתה השתנתה!" הון אחז עם אגרופיו בחולצתו של קוקי מקרב אותו אליו. "אתה לא רואה את זה? הם שינו אותך. החיים שיצרת לך פה. החברים שהכרת. התחלת להנות, לחייך. אתה לא אותו אחד. אז אל תשקר. אתה אוהב אותם..." הון הנאנח "אתה אוהב להיות פה, בגלל זה התעכבת כלכך עם התוכנית שלך. אתה לא באמת רוצה לפגוע בהם" הון עזב את חולצתו של קוקי "לא..."קוקי לחש "טאהיונג, ג'ימין. אולי הוא הגיע לכאן עם רעיון ומטרה מסויימים והוא חשב בהתחלה שדרכם הוא יגיע לזה. אבל בשלב מסויים הוא הפסיק לחשוב ככה ופשוט..." הון המשיך "תשתוק.." קוקי צעק וצנח על הריצפה, כאילו רגליו כשלו מלתפקד.

"אתה צריך להתמודד עם זה קוקי. אתה לא יכול להכחיש את זה יותר" הון אמר לו "הלב שלך כבר לא באותו מקום" למשמע דבריו. בכי כואב מילא את החדר "לא... זה לא נכון... זה לא נכון... אני חייב לסיים את זה... אני חייב לנקום... אני חייבת לגלות מה קרה...זה התפקיד שלי בתור הבן שלה... זו אחריותי... אני חייב לנקום...אני חייב לגלות מה קרה..." קוקי התחיל לדקלם חוזר על עצמו שוב ושוב ונותן לעצמו מכות חזקות על הראש. כולנו הסתכלמו עליו בבלבול, חוץ מהון שהיה לו מבט מרחם. קולו של קוקי היה חנוק מעט ורעד והוא התחיל להתנשם בכבדות. עיניו התגלגלו ופתאום הוא צנח לריצפה וגופו התחיל לרעוד בחוזקה. ג'ונגקוק!" כולנו צעקנו בבת אחת. הון מיהר ותפס את ראשו. "הוא בהתקף, תביאו מהר כרית. שמישהו יחפש במגירות אמור להיות שם מזרק ושמישהו ילך להביא קערה עם מים פושרים ומגבת" הון החל לחלק הוראות. מיד התפזרנו, נאמג'ון היונג הביא כרית מהמיטה, ג'ין היונג התחיל לחפש במגירות את המזרק ואני רצתי להביא קערה, מים ומגבת. טאהיונג צנח על הריצפה, מכסה את פיו ודמעות המשיכו לזלוג מעיניו "קוקי..." שמעתי אותו לוחש שמיהרתי החוצה. חזרתי בדיוק שהון הכניס את המזרק לכתפו של קוקי בזמן שג'ין ונאמג'ון מחזיקים את גופו. לאט הרעידות של קוקי נרגעו. "תעזרו לי להרים אותו למיטה" הון אמר. נאמג'ון ישר החזיק את גופו של קוקי מצד אחד וג'ין מהשני והון מהאמצע. התקדמתי להביא להון את המים "מה זה היה?" שאלתי את הון. הון התעלם משאלתי ולקח את המגבת הקטנה שהבאתי, טבל אותה במים, סחט והניח על מצחו של קוקי.

 "עכשיו. צריך לתת לו לישון. בואו נצא" הוא אמר והתקדם לכיון הדלת. הסתכלתי שוב על קוקי שישן בשלווה במיטה כאילו לא קרה כלום. הסתובבתי והתקדמתי לכיון טאה. עוזר לו להתרומם ושנינו צעדנו אחרי הון למטה. נאמג'ון וג'ין מאחרינו. ישבנו כולנו בסלון. "הון תענה לי" אמרתי "מה זה היה?" כולנו הסתכלנו על הון מחכים שיענה. "התקף פסיכוגני" אמר הון "אם קוקי באמת חשוב לכם. אני אספר לכם את הסיפור. אבל אתם צריכים להבטיח לי שתהיו לצידו גם כשאני אעזוב. אני יודע שהוא אומר שהוא רוצה לנקום באבות שלכם. אבל אני לא חושב שהוא זה שבאמת רוצה לעשות משהו אלים. הוא פשוט רוצה לגלות את האמת. להבין למה זה קרה לו ולאמא שלו. אני בטוח שאתם יכולים להבין מאיזה מקום זה בא" הון העביר את מבטו עלינו. "אני רוצה לשמוע" טאה אמר ללא מחשבה ואני הנהנתי בהסכמה. "אנחנו נעזור" ג'ין אמר הכליל את נאמגון בתשובה שלו ולא נתן לו הרבה ברירות. למרות שידעתי שג'ונגקוק תפס פינה חמה גם בליבו של נאמג'ון היונג.

"אוקי.. אז הסיפור הוא כזה..."

^התקף פסיכוגני או פרכוס פסיכוגני. נובע לרוב מבעיות פסיכאטריות לדוגמא דיכאון וחרדה. דומה מאוד להתקף אפילפסי^

לא כדאי להתעסק עם נאמג'ון עצבני