רומן על המגרש

פרק 3

~מדיסון~

״צריכה עזרה?״ שאל קול מוכר

סובבתי את ראשי מופתעת לראות את גייסון ״פשוט ראיתי איך שרצת לאוטובוס ונראה שפיספסת אותו״ אמר והצביע על נתחנת אוטובוס

״כן אני בידיוק מתקשרת לאח שלי שיבוא לקחת אותי״ אמרתי והסמקתי ובידיוק שבאתי להתקשר הטלפון שלי מת.

״גאד דאמט״ מלמלתי ״הכל טוב?״ שאל ״כן פשוט נגמרה לי הסוללה״ אמרתי ״את יכולה לנסוע איתי״ אמר הלקח את המפתחות שלו ״לא לא זה בסדר אני אלך ברגל״ אמרתי

׳מטומטמת אין לך מושג איך מגיעים הביתה׳

אמרתי בראשי ״אני לא שואל אותך בואי את גם ככה גרה בית ליידי״ אמר והסמקתי ״תודה״ מילמלתי והוא גיחך ״יפה לך אדום״ ועוד יותר הסמקתי.

כשהתקדמו לאוטו אותה בלונדינית שישבה על ג׳ייסון התקדמה עלינו ודפקה לי מבט ״ג׳ייסון בייבי אז קבענו להיום בערב למועדון?״ שאלה בפילרטוט וליטפה את חזהו לא יודעת למה אבל זה הפריע לי שהיא מדברת ככה עליו.

כתגובה הוא העיף לה את היד ״לא קבענו שום דבר את רק זיון בשבילי״ אמר והיא הסתכלה עלי במבט מזלזל והלכה.

״מצטער על זה היא פשוט חושבת שאנחנו יותר מסתם זיון״ אמר ״הכל טוב״ מלמלתי ונכנסנו לאוטו שלו.

״תגיד יש לך מטען לאייפון?״ שאלתי והוא הנהן הושיט לי את הכבל חיברתי את המטען ותוך דקות ספורות הוא חזר לחיים וראיתי 3 שיחות שלא נענו מקאי אז חייגתי אליו.

״הלו״ אמרתי שהוא ענה ״איפה את?!״ צרח לטלפון
״וואו וואו תרגע הטלפון שלי מת ופיספסתי את האוטובוס אז מקפיצים אותי״ עניתי

״מה? מי מקפיץ אותך? זה בן? הוא-״ קטעתי אותו ״תרגע קאי הוא כולה מקפיץ אותי הוא השכן הטחון הזה שגר ליידנו״ אמרתי וישר הסמקתי שהבנתי שאמרתי את זה מולו ״טוב קאיוש אני אחזור אליך אני עשר דקות בבית צאו״ אמרתי נתקתי לפני שהספיק להגיב.

״אז אני טחון?״ שאל בשעשוע ״אתה מתייחס לזה כיאלו זה לא ברור״ ציחקקתי במבוכה והסמקתי עוד יותר ״כן צודקת אני באמת טחון״ אמר ביהירות ואני ציחקקתי.

כשהגענו הביתה הודיתי לגייסון ויצאתי מהאוטו לכיוון הבית דפקתי בדלת וקאי פתח לי אותה וישר הפציץ אותי בשאלות

״את בסדר?״
״הוא עשה לך משהו?״
״הוא נגע בך?״
״הוא-״

עצרתי אותי לפני שהמשיך ״קאי אני בסדר תרגע״ אמרתי בציחקוק ״זה נראה לך מצחיק? את פאקינג נסעת עם גייסון פאקינג גרהם באותו אוטו״ אמר ואני התפוצצתי מצחוק ״גייסון פאקינג גרהם?״ התפוצצתי מצחוק בשנית ״מי יישמע הוא הארי סטיילס״ אמרתי בציניות.

״את לא יודעת מי זה גייסון פאקי-״ אמר ואני קטעתי אותו ״כן כן פאקינג גרהם״ אמרתי בציחקוק הוא הסתכל עליי בזעף מזוייף והסתובב למדרגות

״נו סליחה קאיוש אני אכין לך את הפסטה רוזה שלי״ אמרתי עדיין צוחקת ובשניה שהוא שמע פסטה רוזה הוא הסתובב המהירות 

״פסטה רוזה? טוב אני סולח״  אמר וישר התחלתי להכין לו

כן קאי אוהב מאוד את הפסטה רוזה שלי אפילו אי אפשר לתאר כמה זה הגיע לרמה שכל פעם שהוא רעב הוא מבקש את הפסטה שלי.

שהייתי באמצע להכין את הרוטב ראיתי שאין שמנת ״פאק״ מלמלתי

״קאי!״ צרחתי והוא חשב שהאוכל מוכן וירד תוך שנייה למטה אם חיוך ענק פרוס על הפנים ״האוכל מוכן?״ שאל בהתלהבות ״לא לך להביא שמנת מהשכנים נגמר״ אמרתי והוא ישר התבאס

״נו לכי את אם את לא תלכי אני לא אסלח לך״ אמר ועשה פרצוף חמוד ״נו טוב בסדר״ נאנחתי
״אין עליך!״ אמר וקפץ ילי בחיבוק ״טוב אם אתה רוצה פסטה להמשך חייך אתה צריך לשחרר אותי כי אני אמות בסוף מהחיבוקים שלך״ אמרתי בציחקוק והוא מייד שיחרר בבהלה והתפקעתי מצחוק.

יצאתי לכיוון הבית של גייסון עוד פעם מתפעלת מהגודל של הבית שלו סליחה האחוזה שלו

דפקתי בדלת וג׳ייסון פתח את הדלת שעל גופו רק טרנינג אפורים ׳גאד הוא נראה ממש טוב ׳חשבתי בראשי רגע מה לא!

״היי אמ.. יש לך שמנת במקרה?״ שאלתי במבוכה ״כן בטח כנסי אני שנייה מביא לך״
אמר ונכנסתי לבית.

וואו יש לו בית מהמם הכל מעוצה לפי הצבעים שחור לבן ״הנה״ גייסון אמר ונתן לי את השמנת ״תודה״ אמרתי והסמקתי.

״למה את צריכה שמנת?״ שאל ״אה אני וקאי רבנו והוא מזכים לסלוח לי רק אם אני אכין לו פסטה רוזה״ אמרתי ״קאי זה חבר שלך?״ שאל בקול שלא הבנתי מה המשמעות שלו ״אה לא קאי זה האח התאום שלי זה שדיברתי איתו היום באוטו״ אמרתי מזכירה לו את השיחה שהייתה לי ולקאי היום שהקפיץ אותי.

״טוב תודה על השמנת אני אזוז לפני שקאי יתלה אותי אם לא תהיה לו פסטה בדקות הקרובות״ אמרתי בציחקוק והוא גיחך ״בבקשה יפיפיה״ אמר וסגר את הדלת לפני שהספקתי להגיב.