פרק 4

288 22 3
                                    

בשביל לשמוע את השיר תדפדפו פה למעלה👆🏻

~מדיסון~

כשהגעתי הביתה לא הפסקתי לחשוב על מה שגייסון אמר לי. הוא חושב שאני יפה?.

בשניה שנכנסתי הביתה קאי קפץ עלי ״כמה זמן להביא שמנת אני מורעב״ אמר במירמור ואני ציחקקתי והמשכתי להכין לו את רוטב של הפסטה.

~.~

שסיימתי להכין את הפסטה של קאי עליתי למעלה להתקלח.

שסיימתי להתקלח חזרתי לחדרי באתי לפשוט את המגבת אבל אז הבחנתי בדמות מחוץ לחלוני בוהה בי. לא ראיתי ככ טוב בלי המשקפיים שלי אז לקחתי אותם והתקרבתי לחלון ולאט לאט הדמות נהייתה ברורה יותר זה היה גייסון.

הוא גם היה אחרי מקלחת השיער שלו היה רטוב ולח ולגופו הייתה רק מגבת.
פתאום הרגשתי לחות מצתטברת בין רגליי תחושה לא מוכרת וחדשה.
הוא לא הפסיק לבהות בי לרגע שחכתי שאני רק אם מגבת על גופי וסגרתי את הוילון במהרה והסמקתי בשנית כשחשבתי על גופו על השרירי הבטן שלו וגופו המפוסל בקפידה.

לאחר שהתלבשתי ירדתי למטה ואני וקאי ראינו יומני הערפד,
גאד דיימון כל כך חתיך.

~.~

כשקמתי בבוקר הסתכלתי על השעה, וואו התעוררתי ממש מוקדם אז החלטתי לצאת לריצה.
שמתי גוזיית ספורט וטייץ ויצאת לרוץ.

לאחר משהו כמו חצי שעה התעייפתי והתיישבתי על הספסל עצמתי עיינים והתענגתי על משב הרוח שחלף על פניי.

פתאום הרגשתי תזוזה על הספסל הסתכלתי הצידה מופתעת לראות את ג׳ייסון ללא חולצה ומזיע.

הרמתי את מבטי משרירי הבטן שלו אל עיני הקרח שלו שחודרות לתוך עיניי מי ידע שאפשר להזיע ולהראות טוב יותר מתמיד?

״מה אתה עושה פה?״ שאלתי ״יצאתי לריצה הרגשתי חנוק״ אמר בקול חוספס שהעביר בי זרם חמים לבין רגליי.

״מה קרה שאתה חנוק?״ שאלתי והוא נאנח ״סתם עוד מעט מתחיל עונת הפוטבול״ אמר.

לא הצלחתי להוריד את העינים שלי מהשרירי בטן שלו וישר הסמקתי שהבנתי שבהיתי בו איזה שלושים שניות.

״היי את בסדר?״ שאל וגיחך בגלל הפרצוף האדום שלי ״כן כן פשוט אני צריכה להגיע הביתה להתארגן לבית ספר״ אמרתי וקמתי מהספסל.

״אז... נתראה בבית ספר?״ ספק שאלתי ספק אמרתי והוא כחכח בגרונו וקם ״כן נפגש בבית ספר״ אמר והמשיך לרוץ לצד השני.

~.~

כשהגעתי לבית ספר לקחתי את הספרים מהלוקר והתקדמתי לכיוון הכיתה. נכנסתי לכיתה מבחינה בקייטי וגייקוב יושבים במקום שלי ושל קייטי ומדברים.

״בוקר טוב זונה יפה שלי״ גייקוב אמר ויש קם לחבק אותי ״מה קרה אתה ככה נחמד הבוקר?״ שאלתי בחשד.

״טוב נו את לא מאמינה הכרתי איזה מישהו חתיך רצח עיניים כחולות שיער בלונדיני שאת תעופי עליו והוא כזה וואו את אל מבינה אפילו" אמר וציחקקתי ״אני שמחה בישבילך אז מי הבר מזל?״ שאלתי.

״קוראים לו רון״ אמר והמשכנו לפטפט עד שהתחיל השיעור.

רומן על המגרשWhere stories live. Discover now