הלכתי לחדרו של וויל, רועדת. מה הוא רוצה ממני?, חשבתי.
"היי" הוא אמר "מה אתה רוצה ממני?" שאלתי "שתעזרי לי במשהו" "במה?"
"אחי התאום חטוף ואני צריך שתמצאי אותו" "למה אתה לא מחפש אותו?"
"כי לא מסכימים לי לצאת מכאן" אמר "אני יכולה את המספר טלפון שלו?"
שאלתי "בישביל מה?" "כדי שאמצא את את המיקום שלו" "אני אבדוק" השיב
ואמר לי את מיקומו של אחיו התאום."אלך לישאול את ג'ני אם אני יכולה"
יצאתי מחדרו של וויל והלכתי לחדרה של ג'ני "אני צריכה להציל מישהו" אמרתי
"תני לי לנחש, זה אחיו התאום של וויל?" "כן" אמרתי. איך היא ידעה?.
"אני יכולה ללכת?" שאלתי כאילו אני הולכת לקניון. "לא" "מה לא?"
"את לא יכולה ללכת לבד" "אם מי ללכת?" "אם ג'ון" "הוא ילד!" אמרתי
"אז על תלכי" היא אמרה "טוב, בסדר" אמרתי וגלגלתי עיניים.
יצאתי מחדרה והלכתי לחדר של מיקה וג'ון. "רוצה לבוא איתי למקום כל שהוא?"
שאלתי "כן!" הוא ענה "לאן הולכים?" הוא שאל "אספר לך בדרך" "אוקיי" אמר
ונעל סנדלים. יצאנו מהבית והתחלנו ללכת "לאן אנחנו הולכים?" שאל
"להציל את אח התאום של וויל" אמרתי "למה שהוא לו יעשה את זה בעצמו?, זה אח שלו" זה בדיוק מה שאני חושבת. אחרי חצי שעה, הגענו.
ראיתי איש שנראה כבן 20 שוכב על הקרקע. היה לו שיער בלונדיני מהמם והוא היה גבוה ורזה. הלכתי אליו ובדקתי לו את הדופק. דופק נמוך אבל לפחות יש.
"ג'ון, תעזור לי להרים אותו" אמרתי והרמנו אותו יחד.
הגענו חזרה לביתה של ג'ני, מזיעים בכל הגוף.
"איך היה?" שאל איתן "בסדר" אמר ג'ון "בסדר? הצלתם את אחי התאום!" התפרץ וויל "מה לעזזל קורה פה?!" שאלה מיקה "אלה והבן שלך,ג'ון, הלכו להביא לפה את אחיו התאום של וויל" הסבירה ג'ני "איפה הוא ישן?" שאלתי
"איתי!" אמר וויל "אנחנו הרי תאומים" הוסיף "בסדר תישנו ביחד" אמרה ג'ני
"בסוף כולנו נישן בזוגות" מילמלתי ונכנסתי לחדר שבו אני ישנה.
אחרי שעה שמעתי דפיקות בדלת. פתחתי את הדלת, אלה היו שני התאומים.
"אנחנו יכולים להיכנס?" שאל אחיו של וויל. היו לו עיניים כחולות מהממות.
"בטח" אמרתי. שני הבחורים נכנסו לחדר והתיישבו על המיטה.
"זה ניק, אחי התאום" הציג וויל "וזאת אלה" "היי" אמרתי לניק בביישנות
"היי" אמר לי חזרה "אני אתן לכם להכיר" אמר וויל ויצא מהחדר.
YOU ARE READING
חרבות ברזל
Horrorשמי אלה, אני בת 23 ואני גרה בקיבוץ ניר עוז שבעוטף עזה. בכל מבצע היה עזעקות, אבל ביום שבת אחד הכל הישתנה. זה היה יום שמחת תורה, והם הרסו לנו אותו.