קיף:
היום הוא היום הראשון ללימודים.
יאיי.
שום דבר לא נראה מוזר.
אבל אז ראיתי אותה.
היא נראתה כל כך אבודה בבית הספר הפטרייתי שלנו, (ה.כ. פטרייתי? כאילו פוקספייר? לאמשנה, אני תחת השפעת קפאין) היו לה עיניים חומות משגעות עם נצנוצי זהב והשיער שלה----
רגע, רגע, רגע, למה אני חושב על זה בכלל?
אבל... תלמידת פלא חדשה שהגיעה לפוקספייר באמצע השנה? לא משהו שרואים בכל יום...
התעלמתי מהתחושות שהיו לי (לבנתיים) והלכתי אל כינוס הבוקר. ישבתי ליד פיץ משמאלי וביאנה מימני. היא שלחה אליי חיוך ביישני ואני בטעות נגעתי ביד שלה ו-ואוו.
הילדה הזו מאוהבת בי עד מעל האוזניים, טוב, אני לא ממש יכול להאשים אותה, הרי זה אני, קיף סנסן.
הקיף סנסן.
חובב המתיחות, עם השיער המושלם, מרותק מתמיד, מי לא תאהב אותי?
אחרי כלללללל המחשבות על "אני כל כך מושלם" ראיתי אותה שוב, את הילדה עם העיניים החומות המדהימות האלה. היא הלכה ליד ילד ג'ינג'י, איך קראו לו? מקס? ג'קס? דקס! היא ישבה לצידו בשולחן ואני לא הפסקתי לנעוץ מבטים.
"הי קיף, על מה אתה מסתכל כל כך הרבה?" שאל אותי פיץ.
"סתם," שיקרתי "מנסה להבין מי זאת שם" -הצבעתי עליה- "זאת עם העיניים החומות".
"אה, היא" ביאנה התערבה. "היא התארחה אצלנו לפני כמה זמן... קצת מוזרה"
"סליחה?" העמדתי פניי נעלב "התארחה אצלכם איזו אלפית אבודה ולא סיפרתם לי?" גיכחתי, אך פיץ החוויר ומלמל משהו אבל דבריו נקטעו שקולה של ליידי אלינה נשמע באולם: "ילדי פלא! מתרגשים להתחיל עוד שנה בבית הספר המופלא שלנו? גם אני!" מקהלה של רטינות נשמעה באולם ולא נראה לי שהמילה "מתרגשים" מציגה כל כך טוב את מה שאנחנו מרגישים, ומי כמוני יודע. אבל... קיבלתי חוץ משדרים חלשים של רוגז, רגש אחד חזק; לחץ. מילדת הפלא החדשה. רציתי לדעת מי היא לכל הרוחות, אבל עכשיו, אני אצטרך להסתפק בבהיה מרחוק.
לו רק ידעתי שהכל הולך להסתבך הרבה יותר, לא הייתי נותן לעצמי להתאהב בה בכזאת קלות.
YOU ARE READING
סוקיף- לבד אבל ביחד
Randomאממ.... סיפור סוקיף קלאסי בלי יותר מדיי סיבוכים. סתאאאאאם, אני ממש אוהבת להתעלל בדמויות שלי, אבל בכל זאת, מקווה שתקראו!
