הקדמה

119 17 17
                                    

קור , היה כאן קר , חיבקתי אותה שלא תקפא ,הם הלכו בין הסורגים , עוצרים לידנו הם תפסו אותי , כול אחד ביד אחת "תעזבו אותי !!!!" צהקתי כמו משוגע , אן התקבצה בתה בפחד "תראו תראו " הוא אמר , השיער השחור והזקן השחור המתופח ............ והתלבושת , הבגדים האדומים כדם שהוא לבש , כול זה כול כך אפיין אותו "מה אתה רוצה ?" שאלתי בעדישות , כבר לא פחדתי ,לא עוד , לא אחרי כול מה שהוא עשה ,כבר לא הייתה בי טיפת פחד "אני צריך רק עוד דבר אחד ואתה משוחרר " אמר "לאין אתה משחרר אותו" צהק מנסה להילחם באזיקים שכבלו אותו לקיר "לגן עדן כמובן " אמר והצמיד את האקדח הישן שלו לראשי "אחשב , איפה הוא ?" שאל אותי ,שתקתי ואני ימשיך לשתוק , הוא רוצה לשחק ?
בסדר אני ישחק , אבל את החוקים אני קובע "הוא לא פה " אמרתי בחיוך "הוא בפנימייה ?" שאל "אוליי , ואוליי לא...... " "מספיק " אמר "אני יודע מי אתה , האתה שלו , של הילד האבוד " אמר ,כי למה להתחיל מהתחלה שאפשר מהסוף ?
כן זה הסוף , טוב לא בדיוק הסוף , אבל מספיק קרוב לסוף , זו רק טעימה מהסוף , אה , ומהסיפור שלי כמובן , הסיפור שלי , של תומאס , הבן של הילד האבוד



לעלות פרק ראשון?

The son of the last boy / הבן של הילד האבוד  Where stories live. Discover now