שקר תמורת שקר

חלק 5: מה חברים עושים

בית הספר היה מלא בריכולים על מרינט והחתול השחור. ים של אנשים שעקבו אחריה משיעור לשיעור כמו דבורים, לעולם לא נתנו לה רגע של שלווה. אדריאן מיהר להיכנס ולהרחיק אותם ממנה, הזכיר להם בחיוך הדוגמנות הטוב ביותר שלו שהשיעור יתחיל בקרוב או פשוט ביקש מהם לתת לה קצת ספייס.

"תודה," מרינט אמרה כשהיא הניפה את התיק על כתפה.

הוא התקדם איתה בקצב שלה והתקרב אליה. "זה המעט שאני יכול לעשות אחרי שהכנסתי אותך לבלגן הזה," הוא גמגם באוזנה. "במיוחד בדרך שכל זה התפוצץ."

לחייה נצבעו בוורוד כשהיא שיחקה באחת הקוקיות שלה. "הו, ל-לא, זה בסדר. אני הייתה הסכימה-- אה, ז-זאת אומרת, אני זאת שהסכימה לצאת איתו. זה לא שהכרחת אותי לעשות את זה."

הוא הטה את ראשו, סופג את המראה של לחייה הוורודות והמראה המבולבל. "את בסדר?"

"מה?"

היא נראתה כל כך לחוצה ומבולבלת, עיניה הכחולות הגדלות הביטו בו כאילו הייתה ארנבת מפוחדת. זה היה קשה להאמין שזו הייתה אותה אחת שקראה לו 'דובון' בביטחון.

חיוך לחוץ הופיע על פניו. לא היה לו מושג מה גרם לה להרגיש כל כך לחוצה, אבל הוא רצה שהיא תהיה יותר בנוח, אז החיוך על פניו גדל והוא לחץ מעט את כתפה בתמיכה. "שום דבר. פשוט ש... אני כאן."

גבותיה עלו בפניה. "הא?"

"אני יודע מה זה להיות מתחת לאור הזרקורים ושכל תשומת הלב עליי כל הזמן. אז אם כל השאלות והאנשים מלחיצים אותך, תגידי לי." עיניו נצצו בחום עם קמצוץ של שובבות. "ארחיק אותם ממך. מבטיח."

פניה נצבעות בגווני ורוד כהים עוד יותר וחיוך חולמני הופיע על פניה. "אתה מושלם." מבט הארנבת המפוחדת חזר. "ז-את אומרת זה נשמע מושלם. תודה."

חוץ מטון הדיבור שלה ותגובות הרקע שלה זה היה נשמע שהיא רצתה למות. הוא נשך את פנים לחיו בכדי שלא יצחק. זה בטח ילחיץ אותה יותר.

"בשביל זה יש חברים, נכון?" הוא אמר ונתן לכתפה לחיצה נוספת.

"נכון." היא צנחה מעט וחלק מהאור בעיניה התעמעם. "חברים..."

גבתו של אדריאן התכווצה. הוא ממש מקשה עליה היום.

------------------------------

נבל-על תקף את בית הספר. מר יונה חזר.

"אז, שמעתי שיש לך חברה," החיפושית אמרה ברגע שהכל חזר לקדמותו ואלה היו רק שניהם על אחד הגגות. "הנערה דופן-צ'אנג."

לחייו של אדריאן האדימו, לגמרי למובכות של אדריאן. הוא אפילו לא היה בטוח למה הוא הסמיק. "היא... היא לא באמת החברה שלי."

הוא הסביר את המצב. החיפושית הייתה סימפטית ושאלה למה הוא אף פעם לא סיפר לה על המעריצים המשוגעים.