"אני חושב שאלך לחדר" אמרתי בזמן שנעמדתי במהירות. יונגי הסתכל עלי מופתע. "הכל טוב?" הוא שאל. "כן כן היונג... אני חושב... ש... שאני עוד צריך לנוח" הרמתי את הסיר ושמתי בכיור. "לילה טוב היונג" אמרתי ורצתי לחדר לא מחכה לתשובה. אתה באמת חשבת על לנשק אותו? מה קורה לך? שאלתי את עצמי. בימים האחרונים שאלתי את עצמי את אותה השאלה שוב ושוב. התחלטתי להיכנע ולקבל את זה שיונגי עורר משהו בתוכי. אני עוד לא יודע כמה הוא רציני אבל הוא קיים. לכן בימים שעברו פשוט מצאתי את עצמי בהרבה סיטואציות מסתכל על יונגי היונג. שולח לכיוונו מבטים חטופים ומנסה לא להיתפס. מרגע לרגע הוא נראה לי מושך יותר ויותר. שיערו השחור שהיה ארוך ופרוע. העיניים הקטנות. עורו הלבן. חיוכו הקטן. "אתה יודע שאתה בוהה ביונגי היונג המון נכון?" טאה לחש בשקט והוציא אותי מהבועה שלי. "מה? לא. אני לא מסתכל עליו" ניסיתי להכחיש וחזרתי להקשיב לשיחה שהתנהלה בסלון.
אז אתה אומר בעצם שאתה רוצה שכולנו נבוא איתך?" נאמג'ון שאל. "כן. זה יהיה מגניב לא? הרבה זמן לא נסענו כולנו ביחד" קוקי ענה. "כן האמת שזה יכול להיות ממש נחמד. הרבה זמן לא היינו בחופשה" קרא הוסוק היונג. "אני בפנים" ענה יונגי היונג והתרומם "תודיעו לי מתי שתחליטו" אמר בזמן שהתקדם לחדרו. "טאה? ג'ימי?" קוקי הסתכל עלינו. "קוקי אתה יודע שאני אלך איתך לכל מקום" טאה אמר ושלח לו נשיקה. "מתי התחרות שלך?" שאלתי. "בחמישי שבוע הבא" ענה "ואתה רוצה שנהיה שם בכל הסופש?" ניסיתי לדעת את כל הפרטים שאוכל לדווח לאבי, הוא תמיד שואל כלכך הרבה שאלות על כל דבר שאני עושה. "כן נחזור בראשון בבוקר. זה מקום אירוח ממש מגניב. סטייל יפני ויש שם אונסן** שמעתי שזה ברמה גבוהה" קוקי התלהב. "אני חושב שלא תהיה בעיה" עניתי. אני אצטרך לדבר עם אבא ולקבל אישור סופי.
הימים עברו מהר. בכל הזמן עד הנסיעה לחופשה שלנו לא יצא לי לראות את יונגי הרבה. היה לי מבחן שהייתי צריך ללמוד אליו ממש קשה ולפי מה שהבנתי מהאחרים יונגי היה שקוע בלסיים פרויקט מוזיקה לפני שניסע כך שפיספסנו אחד את השני הרבה. בפעמים שהתראנו החלפנו אולי 3 משפטים. בעיקר אם הכל טוב ואם השני מסתדר בהתארגנות לטיול. הגיע היום המיוחל, כולנו החלטנו לנסוע מוקדם כדי לצפות בתחרות של קוקי ולא להגיע ישר לאכסנייה שבה התארחנו. קוקי נראה כלכך מגניב כשהשתתף התחרויות של משחקי מחשב. הידיים שלו זזו במהירות מטורפת והואהיה ממוקד כלכך. הוא חיסל המון משתתפים ולאט לאט התקדם. טאה וכולנו הרענו לו ועודדנו מהצד והוא שלח לנו חיוכים וניפנופים. היו לו המון מעריצים בקהל וכולם קראו בשמו בקולי קולות. בסוף הוא ניצח. זה לא חדש. הוא ניצח בהכל. ג'ונגקוק היה מוכשר בטירוף בכל מה שקשור למחשבים.
אחרי שהוא הצטלם עם כמה מעריצים וחתם עשינו את דרכנו לאכסנייה.המקום היה מקום ממש יפה. הגינה הייתה מסודרת באסטתיקה והיתה עטופה בירוק של צמחייה. בין הפסלים היה נחל גדול שחצה את המקום. קיבלנו ביקתה משותפת. החלטנו לישון כולם ביחד ולא להתפצל כדי שיהיה יותר נחמד. לביקתה שלנו היה בריכה חמה פנימית וחיצונית. הכל היה נראה יפה כלכך, מרגיע ושליו. "אני לא יודע מה איתכם אבל ממש בא לי לקפוץ כבר לתוך הבריכה הזו" קרא הובי היונג שהסתכלנו על הברכות המחוממות והסתכלנו מסביב. "אני דווקא די רעב" קרא קוקי. "אולי נתחלק? מי שרוצה לאכול ילך לאכול ומי שרוצה ילך לבריכה המחוממת" ג'ין הציע. כולנו הסכמנו וכך יצא שג'ין, נאמג'ון והובי הלכו לבריכה המחוממת החיצונית קוקי, טאה, אני ויונגי ישבו לאכול. בזמן האוכל דיברנו על כל מה שאפשר לעשות באזור ואיפה אפשר לטייל, לאכול ולקנות. "טוב עכשיו אני הולך להצטרף לאחרים" קרא קוקי "טאה אתה בא?" הוא הסתכל על טאה שענה "עוד מעט. תתקדם אתה ראשון" קוקי הינהן נתן לטאה נשיקה קטנה על המצח "אני אבוא איתך" יונגי נעמד "אבל אני הולך רגע להחליף לחלוק". הוא התקדם למקלחת ואחרי מספר רגעים יצא עם חלוק קשור לו למותן. הוא הכניס את ידיו לשרוולים תוך כדי הליכה לכן גופו היה חשוף. הסתכלתי עליו מהופנט, גופו באמת היה יפה. הוא היה מעט שרירי אך לא יותר מדי. כן ראו אצלו בבטן קוביות. הוא היה ממש סקסי. הרגשתי את ליבי מתחיל לדפוק מהר.
YOU ARE READING
הדרך שלי אלייך
Romanceנאמג'ון, ג'ין, טאהיונג, ג'ונגקוק, הוסוק, יונגי וג'ימין. הם חבורה מאוד מקובלת באוניברסיטת "הניוק" בקוריאה. איך אפשר שלא? הם חתיכים, חכמים, מוצלחים וכל אחד מהם הוא דור שני של אנשים מפורסמים ומצליחים מאוד בקוריאה. לכן הם מושכים המון תשומת לב. איך שהחבו...