פרק 2

12 5 3
                                    

(ניקו למעלה)
סופרת 2
נ.מ. ניקו
קמתי בבוקר, עייף לגמרי, והעפתי מבט מהיר במראה,שערי השחור נפל על פני ועייני הירוקות כמעט נעצמו מעצמן. עורי השזוף נראה קורן לעומת הפנים שלי. הכנתי את התיק והפעם לקחתי חולצה שחורה מיכנס אדום וכפכפים לבית הספר.

כשהגעתי לבית הספר זרקתי לשומר "היי" ואז ראיתי התקהלות , פילסתי דרך בין התלמידים וראיתי שילד אחד, שיער ג'ינג'י עיניים ירוקות ופנים די מעוגלות מתעסק עם הביריון המקובל של בית ספר, אף אחד לא אמיץ מספיק להיתעסק איתו הוא אכזרי וחסר גבולות. ואז ראיתי איך שהוא שהוא מעיף אותו לאחור במהירות וממש רחוק ראיתי כאילו כוח על טבעי בהתחלה חשבתי שזה סתם ואז ניסיתי לחפש עקבות אולי הוא באמת איש זאב אז עקבתי אחריו, חיפשתי רמזים, אפילו ישבתי לידו.  לא מצאתי כלום עד שעקבתי אחריו לביתו  וראיתי שהוא גר במנהרה, אבל איש זהב הוא גר במהרה חשבתי שהוא אולי עני אז עקבתי אחריו גם בלילה חיכיתי לחשכה עד שהרגשתי מאחורי יד שמחזיקה לי בכתף, היסתובבתי מהר לאחור וראיתי אותו עם פרצוף כועס.
ואז עידו אמר לי ככה "ניקו מה אתה עושה פה ולמה את עוקב אחרי זה ממש מגעיל" אני עניתי ככה "כלום ושאלה למה אתה גר בתוך מערה" עניתי
אז הוא המשיך וענה לי בכעס
"תקשיב אני לא יודע מה איתך אבל זה לא עיניינך על תיתרב בדברים שלא שלך תגיד זה היה יפה שאני יציץ לך בבית." הוא ענה לי בכעס אז מהר ברחתי
לבית שלי כשראיתי מאחורי מיסתכל אלי  מאחורי בכעס < אני   אז רצתי הביתה מהר והגעתי בתוך 5 דקות לבית במהירות מהפחד שיענישו אותי.

פתחתי את הדלת וראיתי את ההורים שלי כועסים, אמרתי להם "הי אמא הי אבא מצטער שאחרתי ולא הייתי בבית היום הייתי אצל חבר" אמא שלי ענתה בנעימות "עם אתה הולך לחבר לפחות תגיד שאני לא אדאג. טוב לפחות אתה בסדר בוא תאכל ארוחת ערב" הלכתי למטבח לקחתי את האוכל שלי והתחלתי לאכול מרק  עוף. כעבור כמה דקות גמרתי לאכול ופניתי את השאריות לפח.
הלכתי לישון, הייתי עייף וכמובן שמעתי ייללות של זאבים, תמיד ניסיתי לפתור את השאלה למה יש אנשי זאב ואף פעם לא ראיתי אותם ממש

קמתי לקול הציפורים בחוץ, ניסיתי לישון עוד פעם.  הייתי עייף מאתמול בלילה אבל אמא שלי באה ופתחה את הדלת וצעקה לי לקום, היא אמרה שצריך ללכת לבית ספר אז קמתי והלכתי להתלבש
ציחצחתי שיניים ושטפתי פנים הלכתי ולקחתי את התיק, אכלתי ארוחת בוקר. והלכתי לבית ספר וראיתי את הילד הביריון מחפש ילדים להציק להם וכמובן רצתי לכיתה כדי לא להעסק איתו. סוף סוף התחיל השיעור ראשון אני יכול להיות רגוע והמשכנו את השיעור שעשינו אתמול על זאבים אז ניסיתי לחשוב אולי זה באמת? ריאן הילד הוא איש זאב? רציתי לעקוב אחריו שוב אבל ידעתי שהוא ישים לב אלי  התחלתי לעשות מיבצע שניקר
"מצע את איש הזאב אז"   אז הייתי חייב מתנדב וזה לא היה קל אז חשבתי אולי אני יבקש ממילי כי אני יודע שהיא מתעניינת בזה והיא מאוהבת בי על תישאלו איך אז הלכתי
סופרת 1>>>
אז הלכתי לחפש אותה, המסדרונות של בית הספר המו ילדים, השתחלתי דרכם והלכתי ללוקר שלה, וחיכיתי לה. אחרי כמה זמן ראיתי אותה באופק. היא נעצה בי מבט פלרטטני וחייכה אלי תוך כדי שהיא סובבה מעט משערה על ידה. "שלום חמוד, מה אתה רוצה?" היא שאלה אותי, "אני צריך טובה" עניתי לה בישירות, לא חוסך דבר, "מה אתה צריך? אני יעשה בשבילך הרבה דברים" היא אמרה והבליטה את גופה, אז סיפרתי לה הכול.
"בסדר.." היא ענתה לי אחרי שגמרתי לספר, "אני מסכימה אבל.. תהיה חייב לי טובה" נעצתי בה מבט אטום. "סבבי" עניתי לה

לאחר הביהס

החלפתי למכנסי ספורט ונעלי ספורט ויצאתי לריצה

You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: Jan 03 ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

 אבן הלילהWhere stories live. Discover now