My amor {2}

פרק 37- נפלתי חזק

לוקח לתוכנה כמעט שבועיים לאתר את הטלפון ההוא, היא עדיין לא איתרה אותו.

לעזאזל אני פאקינג משתגע.

הבטתי במדלין יושבת ומביטה ב... כלום.
היא פשוט בהתה באוויר בדממה.
למדלין וליאנה היה קשה עם החטיפה של סלינה, הן לא דיברו עם אף אחד מלבד אחת עם השניה.

״מאד,״ קראתי לה, אך היא רק מילמלה ׳מה׳ והמשיכה להביט בכלום. ״מה קורה?״ שאלתי אותה, מתיישב לידה. ״כלום. חוץ מזה שחברה טובה שלי נחטפה.״ אמרה בשקט.

״מאד..״ נאנחתי. ״אני מעדיפה לא לדבר על זה, זה מפחיד ועצוב בו-זמנית.״ היא אמרה בראש מושפל.
״היי! סלינה חזר—״ קול נשי נשמע והדלת של האחוזה נפתחת ללא דפיקת דלת.

בחורה בלונדינית נעמדה שם עם חיוך, אם אני לא טועה שאת חברה של סלינה, סייל, נראה לי?
״היי, אתם יודעים איפה סלינה? היא לא עונה לשיחות שלי, אז באתי לפה.״ סייל אמרה.

״ואם אתה פה, אז גם היא פה.״ היא אמרה והחיוך שלה עלה בזמן שהיא אצביע עליי. ״היי, סייל.״ לוקה הופיע עם חיוך קטן, הוא לא היה משועשע כמו בדרך כלל. ״היי, אידיוט.״ היא אמרה בקול ארסי וגילגול עיניים.

ידעתי שהוא לא יחזיר עקיצה כמו בדרך כלל, הוא לא יחזיר עקיצה בזמן שהוא משתגע אחרי אחותו.
״היא לא פה, היא עדיין בפריז.״ לוקה אמר.

״זה לא יעבוד עליי, ונטורה. הוא פה, מדלין פה, אז זה אומר שגם סלינה פה. והשבוע האחרון שלה בפריז עבר כבר.״ סייל אמרה.

נכון, החודש נגמר, היא צריכה לחזור לבית שלה.

״את סותמת מתישהו?״ לוקה אמר והיא צחקקה ללא הומור.

״חה-חה, ממש קורע. בכל מקרה, איפה סלינה?״

״היא לא פה עכשיו,״ לוקה נאנח. ״לא הבנתי, למה אתה חושב שאני מאמינה— אלוהים, תעזוב אותי!״ סייל רטנה כשלוקה הרים אותה על כתפו ויצא איתה מהאחוזה בטריקת דלת.

עברה חצי שעה, לא מזמן לוקה נכנס לאחוזה ללא סייל ומילמל שהוא הצליח לגרום לה לעזוב ללא לספר לה על סלינה.

״ג׳ון, למשרד.״ מתאו אמר בקול קשה כמו אבן.
הלכתי למשרד שלו, שם הוא ישב עם פבלו, לוקה וכמה בכירים וקציני הצבא שלו.