הדרך שלי אלייך

פרק 9

》אף אחד לא ידע. אף אחד לא ידע כמה ג'ימין היה מיוחד בשביל יונגי. הוא היה האור שלו. לפעמים יונגי הרגיש שחשוך סביבו. הכל אפל ושחור. אבל ג'ימין שינה את זה. החיוך העדין שלו, הציחקוק המתוק. הוא פשוט הפך את עולמו של יונגי למואר יותר. יונגי לאט חזר להנות מבהירות ואושר שלא חווה הרבה זמן והכל היה בזכותו של אותו נער. הוא מצא את עצמו מסתכל עליו בכל הזדמנות וכך הוא למד על האופי התמים שלו. ג'ימין שם את כולם לפניו. עזר לכל מי שהיה צריך. בין אם קיבל בתמורה או לא. לרוב הוא לא. יונגי ראה איך ג'ימין תמיד שמח בשביל אחרים. איך הוא נהנה כשהם מאושרים. והוא כלכך רצה להיות זה שיגרום לג'ימין להיות מאושר ולחייך. אבל הפחד עצר אותו. אולי הוא לא נראה כזה אבל הוא חסר ביטחון. הוא נפגע כלכך הרבה פעמים שהוא לא האמין שהוא יוכל לגרום לג'ימין להיות שלו. הוא פחד להרוס את החברות שיצר איתו ולכן שמר על מרחק. אבל הנשיקה הזו מהמשחק ששיחקו לא עזבה אותו. היא פתחה לו את הרעב והוא רצה עוד. הצורך התחזק בכל יום. 

סוף שבוע אחד, לא הרבה זמן אחרי החופשה באתר הנופש. הדירה הייתה ריקה, כל האחרים נסעו להיות עם המשפחה שלהם. יונגי נשאר לבד,  הוא לא ראה צורך לנסוע הפעם. ההורים שלו גם ככה היו בטיול במדינה אחרת. הוא היה עסוק בחדר שלו בהלחנת שיר חדש ששמע רעש מהמטבח. הוא יצא לכיון הרעש וראה להפתעתו דמות קטנה מתעסקת בסירים "ג'ימין?" הוא קרא. ג'ימין הסתובב בבהלה "היונג חשבתי שאתה בחדר" הוא אמר. "שמעתי רעש. מה אתה עושה כאן? לא חזרת הביתה לסוף השבוע?" יונגי שאל מופתע לראות את השני. "לא. יש לנו בבית איזה אירוע גדול של אבא ולא ממש היה לי חשק אליו, אז אמרתי לאמא שאשאר כאן. היא מגבה אותי מולו" הוא ציחקק. יונגי חייך. הוא וג'ימין לבד במשך הסוף שבוע. רצו לו בראש המון מחשבות. המון דברים שרצה לעשות ביחד עם ג'ימין אבל הוא חשש מהתגובתו. אז הוא החליט לחכות בסבלנות. "היונג זה רק אני ואתה בימים הקרובים" ג'ימין אמר לפתע. "כל השאר הלכו הביתה". יונגי הינהן "אתה רוצה לעשות משהו?" שאל. 

ג'ימין הסתכל עליו במבט ביישני "האמת שאני מעדיף להישאר בבית" אמר בשקט "אבל אם אתה צריך לעשות משהו בחוץ אתה לא חייב להישאר איתי. כמובן לא אמרתי שאתה מתכוון להישאר איתי. כאילו אני אשמח אם נשב קצת ביחד אבל אם בא לך שקט ולהיות לבד זה גם בסדר אתה יכול להתנהג כאילו אני לא כאן. אני לא אפריע לך" ג'ימין אמר בפרצוף נבוך. יונגי ציחקק "חמוד". ג'ימין הסתכל עליו בפרצוף נבוך ונהפך לאדום יותר. "אתה מתנהג שונה בסביבתי עכשיו" יונגי זרק לאוויר ושם לב שג'ימין נדרך. הוא לחוץ. "למה אתה לחוץ כלכך?" יונגי שאל. "אתה לא לחוץ לידי היונג?" ג'ימין שאל ונראה מעט עצוב "כי מאותו יום במעיין החם. אני לא מפסיק לחשוב עלייך. ואני רוצה..." ג'ימין הפסיק את דבריו "אתה רוצה מה?" יונגי שאל וגופו התחיל לרתוח. גם ג'ימין חשב עליו באותה צורה? גם הוא הריץ שוב ושוב את הנשיקה הזו. "אני רוצה לעשות את זה שוב" ג'ימין אמר והסתכל על יונגי בעיניים בוערות. בלי להמשיך בדיבורים מיותרים, שביזבזו יותר מדי זמן וגרמו לשפתיים שלהם להתעסק בדברים אחרים ולא חשובים במקום אחד בשני. יונגי מיהר לג'ימין תפס את ראשו וחיבר את שפתיהם.