- OUR DESTINY AS SOULMATES -

3

- פרק מספר 3 -
| נ.מ - פליקס |

אני וגיסונג ישבנו מחוץ לאולם הקולנוע , חיכינו להגיע לכאן במשך חודשים!
״אני לא מאמין שהסרט הזה יצא!״ אמרתי בהתלהבות.
״גם אני לא! הטריילר היה נראה מטורף!״ גיסונג השיב בחיוך.
לצד השמחה שלנו שמענו מאות כתבים וצלמים מסתערים מסביב לשני גברים.
״מה הולך פה?״ שאלתי את גיסונג בסקרנות.
״מי נראה לך שהם?״ הוא שאל כשבהינו בהם.
״לא יודע.. הם נראים די מפורסמים עם הלבוש הזה״ אמרתי בכנות.
״אי אפשר לראות פאקינג כלום עם משקפי השמש האלה שלהם״ גיסונג נאנח.
״מה אתה רוצה לראות? סוטה!״ צעקתי והוא גיחך.
״שום דבר! אבל הוא נראה חתיך..״ גיסונג התחיל והם סובבו את מבטם והבחינו בנו.
״מי מהם?״ שאלתי בגיחוך.
״הגבר הנמוך יותר.. הוא מושך״ גיסונג הודה כשעשיתי קולות של הקאה והוא צחקק והכה את כתפי.
״כאילו שאתה לא נמשכת לבחור הגבוה הזה.. יכולתי לראות איך הסתכלת עליו!״ גיסונג תקף.
״הסתכלתי עליו! אבל.. רק כי משהו בו עורר את גופי״ אמרתי בכנות.
״רואה?״ הוא אמר בהתגרות כשהשניים נכנסנו פנימה ומסביבם אבטחה כבדה.
״לא זה לא ככה.. אני.. אני מכיר אותו!״ אמרתי בהיסוס.
״נו ברור , הוא מפורסם ליקס״ גיסונג אמר בגיחוך.
״אויש... לא ככה , לא משנה. בוא נכנס לסרט הזה לפני שיאזלו כל הכרטיסים״ אמרתי ומיהרנו להכנס פנימה.

״אתה קולט שבסוף הוא היה הפושע?!״ גיסונג צעק לי המום כשיצאנו מהסרט.
״זה היה כל כך ברור גיסונג! הסוף היה צפוי מידי!״ אמרתי באנחה.
״אני חושב שזה היה טוב דווקא.. לא נורא , בפעם הבאה נוכל ללכת לסרט טוב יותר״ הוא אמר והנהנתי בחיוך.
״לא היית הכי מרוכז.. נכון?״ גיסונג שאל והביט בי.
״לא ממש.. אבל צפיתי!״ אמרתי בכנות.
״על מה חשבת?״ הוא שאל בסקרנות.
״אה.. את האמת? על הגבר מקודם..״ אמרתי.
״הו.. ידעתי.״ הוא אמר.
״הוא בטוח דוגמן נכון? שניהם כאלה״ הוא הוסיף.
״אני חושב.. אבל גיסונג , משהו מוזר לי.. זה נכון שהם היו עם משקפי שמש והפרצוף שלהם היה די מוסתר.. אבל יכולתי לראות את השפתיים שלו.. אני מכיר רק אדם אחד עם השפתיים האלה.״ אמרתי ברצינות.
״יש מיליון אנשים בעולם עם צורת השפתיים הזו ליקס..״ הוא השיב.
״לא.. אתה לא מבין , זה מבנה שיש רק לו.. זה מה שמוזר.. אבל עזוב , אני כנראה מדמיין.. אין סיכוי שאפגוש אותו במילא״ אמרתי במעט עצב.
״את מי?״ הוא שאל ללא הבנה.
״לא משנה.. בוא נלך לאכול משהו״ אמרתי ואחזתי בידו במהירות. 

כשסיימנו לאכול התפצלנו וכל אחד המשיך לביתו.
הלכתי בשכונה שמובילה לביתי כשפתאום שמעתי צעדים מלחיצים וכבדים מאחוריי.
לא היה לי האומץ להסתכל אחורה , פשוט הלכתי מהר יותר כשהלב שלי האיץ בטירוף.
שמעתי את הצעדים מתקרבים ומתקרבים.. זה עומד להיות הסוף שלי? ככה אני עומד לסיים את החיים שלי?
במקום הליכה מהירה פשוט התחלתי לרוץ והבהלה תקפה את חזי כששמעתי את אותו האיש רץ אחריי.
יכולתי לשמוע כל דריכה ודריכה שלו , זה תמיד היה נשמע כאילו הוא קרוב אליי ועוד רגע מצליח לתפוס אותי ולעשות לי.. אלוהים יודע מה.
המשכתי לרוץ בלחץ כשפתאום יד חזקה אחזה בזרועי והלב שלי עצר ונתקף פחד ובהלה שמעולם לא חוויתי.
הסתובבתי אל אותו הבחור וכשבאתי להכות אותו בידי הוא חסם אותי במהירות.
״פאק.. ידעתי שזה אתה״ הוא אמר כשענינו נפגשו ומבטנו לא התנתק.
״ג.. ג׳יני?״ קראתי בהלם ושקעתי לעיניו.
״ליקסי״ הוא החזיר והלב שלי דפק בחוזקה. הוא ברצינות פה מולי?
״היונגין-״ התחלתי.
״בוא נלך לדבר על הכל במקום אחר..״ הוא קטע אותי ומשך את ידי אל תוך הרכב השחור שחיכה בסוף הרחוב שלי.
רכב שחור? להיונגין יש נהג?

״שיט.. הבהלת אותי בטירוף קודם!״ צעקתי בכנות והכתי את כתפו.
״מצטער! הייתי חייב לעקוב אחריך.. הייתי חייב לדעת אם זה באמת אתה״ הוא אמר והתנשפתי בהקלה.
״אני לא מאמין שאני פוגש אותך שוב!״ צעקתי וחיבקתי אותו בחוזקה כשנכנסנו לביתו המפואר.
לקח לו כמה שניות לחבק אותי בחזרה אך לבסוף הוא עשה זאת.
״גם אני לא.. אבל מזל ששמתי לב אליך קודם.. אחרת לא היית כאן״ הוא אמר וחייכתי קלות.
״איך ידעת שזה אני?״ שאלתי בסקרנות.
״השיער הבלונדיני שלך מאז הילדות.. הנמשים שלך.. ידעתי מיד״ הוא אמר בחצי חיוך. אבל למה הוא לבוש כמו..
״שיט.. זה היית אתה! זה היית אתה באולם הקולנוע נכון??״ שאלתי בהלם.
״אתה חד הבחנה..״ הוא אמר בגיחוך.
״אותך כולם צילמו? כל האבטחה שהייתה שם הייתה עבורך?״ שאלתי בשוק.
״אכן כן ליקסי..״ הוא ענה ופערתי את עיניי.
״מה.. מה אתה? אתה מפורסם עכשיו?״ שאלתי בהיסוס.
״אפשר להגיד.. אני משחק פה ושם.. מדגמן די הרבה.. מזל שאני לא עושה את זה לבד״ הוא אמר והנהנתי לעצמי.
״הו.. נכון , היה איתך מישהו נוסף!״ אמרתי כשנזכרתי בגבר שגיסונג נדלק עליו.
״זה נכון.. לי מינהו , נדלק על הסנאי שלך״ הוא אמר וגיחכתי.
״סנאי? אתה מדבר על גיסונג?״ שאלתי.
״ממ כן בדיוק זה״ הוא אמר ונחת על הספה.
״נו.. מה אתה עומד שם ככה , בוא לפה״ הוא אמר וליבי דפק בחוזקה אך בכל זאת התיישבתי לידו.
״אני.. אני פשוט בהלם לראות אותך.. כל כך גדלת היונגין אתה בהחלט מצליח עכשיו״ אמרתי והוא חייך לעברי.
״גם אני מופתע לפגוש אותך שוב , גדלת יפה.. יפה מאוד אפילו״
הוא אמר וסרק אותי כשחייכתי לעצמי במבוכה.
״יש לנו עוד כל כך הרבה על מה לדבר.. אבל אני מניח שנעשה את זה ביום אחר.. אתה בטח עמוס בטירוף בימים האלה״ אמרתי בכנות.
״אתה צודק.. אבל לא אוכל לשלוח אותך כל כך מאוחר בלילה הביתה.. תשאר לישון כאן?״ הוא שאל והביט בעיניי כמעט מתחנן.
״אתה בטוח שזה בסדר..? אני יכול לחזור הביתה..״ אמרתי.
״אתה לא חוזר הביתה עכשיו , זה מסוכן ומאוחר. זה באמת בסדר , אתה בטוח פה יותר מאשר הרחוב בחוץ תאמין לי״ הוא אמר והנהנתי כתודה.
״תוכל לבחור לעצמך איזה חדר שתרצה.. תרגיש חופשי לעשות ולהשתמש במה שתרצה.״ הוא אמר.
״תודה.. לילה טוב ג׳יני״ אמרתי.
״לילה טוב ליקסי״ הוא השיב.
עליתי לחדר וכל כך הרבה מחשבות הציפו אותי.. שנרדמתי במהירות ללא הזדמנות להתעסק באף אחת מהן.