- OUR DESTINY AS SOULMATES -

16

- פרק מספר 16 -
| נ.מ - גיסונג |

העסקתי את עצמי כל היום.. מינהו הלך מוקדם בבוקר ככה שזה היה ממש משעמם בלעדיו.
השעות עברו , ישנתי צהריים אבל התעוררתי די מהר..
הייתי רגיל לישון עם מינהו אז זה כבר קשה לישון לבד.
וסוף סוף הגיע הערב.. מינהו אמור להגיע בשעות הקרובות והתגעגעתי אליו בטירוף.
נשכבתי על הספה וחיכיתי לו.. אבל לא שמתי לב ופשוט.. נרדמתי.

| נ.מ - מינהו |

נכנסתי הביתה סוף כל סוף. הנחתי את הדברים שלי על השולחן וחיפשתי את גיסונג בעיניי כשלפתע הבחנתי בגוף קטן מקופל בעצמו על הספה בסלון.
אייש.. למה הוא נרדם כאן..
הוא כל כך מתוק..
״בייבי.. אני בבית״ אמרתי כשהתיישבתי לידו וליטפתי את שיערו בעדינות.
״מממ.. מינהו?״ הוא התעורר מעט ולחש את שמי.
״כן.. אני כאן״ לחשתי והוא התרומם וחיבק אותי בחוזקה.
״התגעגעתי אליך״ הוא אמר בישנוניות.
״גם אני אליך סנאי קטן שלי״ אמרתי וסירקתי את שיערו לאחור באצבעותיי ונשקתי לשפתיו קלות.
״איך היה בעבודה?״ הוא שאל כשהתכווץ בתוכי לחיבוק.
״יום קשה.. אבל עכשיו הוא השתפר פלאים״ אמרתי בחיוך ונשקתי לראשו.
״למה לא נרדמת בחדר?״ שאלתי בדאגה.
״אה.. חיכיתי לך כי ידעתי שתחזור מתישהו בערב אבל אז נרדמתי כאן בטעות״ הוא אמר במתיקות וליטפתי את לחיו.
״ולא ישנת בכלל היום?״ שאלתי.
״ניסיתי לישון צהריים.. אבל לא הצלחתי כי לא ישנת איתי״ הוא אמר והלב שלי השתגע.
״הו.. בייבי שלי״ נאנחתי ונשקתי לשפתיו עמוקות.
״אתה עייף?״ הוא שאל כשהתנתקנו.
״אני עייף.. בוא נלך לישון , תן לי לחבק ולהסניף אותך״ אמרתי והוא הנהן ועלינו לחדר.
הורדתי את חולצתי וגיסונג קבר את עצמו בתוכי וחיבק אותי חזק.
״אני אוהב אותך בייבי.. יותר מהכל״ אמרתי וחיבקתי אותו.
״גם אני אוהב אותך מינהו..״ הוא אמר ונשק ללחיי לפני שנרדם.
כבר אמרתי שאני מאוהב? אלוהים הלב שלי מתפוצץ.

״לא.. בבקשה לא..״ קולות ותזוזות בלתי פוסקות העירו אותי משנתי.
״אל.. אל תיגע בי אני מתחנן..״ גיסונג בכה מתוך שינה ונבהלתי בטירוף.
״היי.. בייבי , תסתכל עליי זה רק חלום״ אמרתי ומיהרתי ללטף את פניו.
״לא! אל תתקרב בבקשה!!״ הוא צעק בפחד וליבי נשבר.
״בבקשה בייבי אני מתחנן.. תתעורר זה אני״ אמרתי בלחץ ואחזתי בפניו כשעיניו נפתחו באימה והדמעות המשיכו לצאת.
״היי.. היי הכל בסדר , תסתכל עליי , אני כאן״ אמרתי ומחיתי את דמעותיו כשהוא הביט בי ונרגע.
״מינהו..״ הוא מלמל וחיבק אותי בחוזקה.
״ששש.. אני איתך.. הכל בסדר״ לחשתי וחיבקתי אותו בחזרה.
״אני מפחד..״ הוא לחש ורעד בתוכי.
״ששש.. אני לא אתן לאף אחד לפגוע בך , לעולם.. אני כאן איתך״ אמרתי וליטפתי את ראשו ברוגע.
״זה שוב היה הוא?״ שאלתי בשקט.
״מינהו.. הוא נגע בי ולא הפסיק למשש אותי ו-״ הוא בכה.
״דיי.. אני מצטער.. אני נשבע שאהרוג אותו.. אל תבכה אהוב שלי , הכל בסדר אני לא עוזב אותך..״ אמרתי בעצב ונשקתי לשפתיו בעדינות.
״תנסה לחזור לישון.. אני לא נרדם עד שלא תרדם בסדר?
אני לא אשאיר אותך לבד , אני שומר עליך״ אמרתי והוא הנהן במתיקות וחיבק אותי בחוזקה.
ליטפתי את שיערו ואת לחיו ונשקתי לראשו.

הילד שלי סובל כל כך.. המזדיין מגיע לו בסיוטים ואני נשבע שאגרום לו לסבול. בדיוק כמו שגיסונג סובל בלילות.
הבטחתי לגיסונג שאגרום לו לעוף מהבית שלו ואני אעשה את זה.
גיסונג תמיד יהיה הכי מוגן קרוב אליי , אני לעולם לא אפגע בו ולא אאפשר למישהו להתקרב לכיוונו.
אבל יש לו דירה משלו.. והוא מפחד לחזור לשם עכשיו.. הבטחתי לו שהוא יוכל לחזור.
אז אטפל בזה במהירות האפשרית.. רק שגיסונג יפסיק לסבול.

״כן.. אני מחכה שתגיד לי שזה התבצע״ אמרתי מוקדם בבוקר לטלפון.
״אין דבר כזה! אם הוא לא מסכים להתפנות תעשו את זה בכוח״ אמרתי ובדיוק גיסונג התעורר.
״בייבי.. בוקר טוב״ אמרתי ונשקתי ללחיו.
״בוקר טוב.. עם מי דיברת?״ הוא שאל בסקרנות.
״עם האנשים שלי.. היום המזדיין עף מהבית שלו״ אמרתי וגיסונג התיישב בהלם.
״באמת?״ הוא שאל.
״באמת. מחר תוכל לחזור הביתה כבר״ אמרתי והוא השפיל את ראשו בעצב.
״היי.. מה זה? מה קרה?״ התיישבתי לידו והבטתי בעיניו.
״אה.. אני חייב לחזור הביתה?״ הוא שאל. 
״למה אתה מתכוון?״ שאלתי בבלבול.
״אני רוצה להשאר איתך.. אני לא רוצה לחזור״ הוא אמר וליטפתי את לחיו בחיוך.
״מובן שאתה לא חייב לחזור.. פשוט חשבתי שתרצה את זה בגלל שזה הבית שלך.. ועכשיו הוא לא יגור שם יותר זה יהיה לך נחמד״ הסברתי.
״אז.. אתה לא רוצה שאשאר כאן?״ הוא שאל בעצב.
״היי.. לא , זה לא מה שאמרתי , החלום שלי זה לגור איתך לנצח , אני לא רוצה שתתרחק ממני לרגע , אני מפחד עליך. אם אתה בטוח שאתה רוצה לעבור לכאן.. אז תעשה את זה. אתה יכול להשאר כמה שרק תרצה בייבי״ תיקנתי את עצמי והוא חייך קלות וחיבק אותי.
״אז אני נשאר איתך.. נכון?״ הוא שאל בחיוך גדול לעברי.
״אתה נשאר איתי לנצח״ אמרתי ונשקתי לשפתיו.
״אבל עדיין! אני מעיף אותו משם. חלאה..״ אמרתי והוא גיחך.
״בסדר.. תודה מינהו , אני אוהב אותך״ הוא אמר והדביק נשיקה לשפתיי.
״ואני אותך.. לעד״ אמרתי ולא שחררתי אותו לרגע.
אני אשמור עליו כמו החיים שלי.
אפילו אם זה יעלה לי בהם.