שקר תמורת שקר

חלק 17: לא שווה להסתכן בשביל ציוד משרדי

"לקח לך זמן להגיע," החיפושית אמרה.

אדריאן--או החתול השחור, כפי שנראה מולה--הביס חבילה של פתקים שבדיוק עפה אל פניו. הוא חייך, סובב את המקל שלו ונשען עליו. "מצטער. רק עכשיו קיבלתי את ההתראה."

שפתיה התכווצו.

חיוכו גדל, אבל ההזדמנות לספר בדיחה נהרסה ברגע שנבלת-על שטסה על מהדק בגודל של אופנוע הופיעה והוא והחיפושית היו חייבים להימנע מהתקפה של סיכות מהדק מאוד חדות ומהירות. היו-יו של החיפושית סובב למגן. הוא תפס אותה בזרועה והעיף את שניהם אל גג בטוח יותר.

"פיו," הוא אמר, שחרר אותה ומיד שניהם התחילו לרוץ "המהדק הענקי ההוא מסוכן."

"מה קרה, חתלתול, מפחד מכמה סיכות?"

"אני מפחד מהן כשהן גדולות יותר מהראש שלי. וגם כשהן מכוונות לראש שלי."

החיפושית משכה את זרועו ואותו למטה כך שהם התכופפו והתחבאו מאחורי חלק בגג. "טוב, אני דיי בטוחה שהאקומה נמצא במהדק הענקי שאינוונטוריה רוכבת עליו," היא אמרה. "נצטרך להיות זהירים כשנילחם איתה. לא רק שהיא יכולה לתקוף עם סיכות ענקיות, היא גם יכולה להפוך אותך לציוד משרדי אם היא תפגע בך עם הסיכות הסגולות הנוצצות שלה."

"זה יסביר את העטים הענקיים ואת התיקיות שנתקלתי בהם בדרך לכאן."

הוא הציץ ממאחורי הבניין כדי לראות את אינוונטוריה, בחליפתה השחורה והאפורה הצמודה, שהייתה גלויה מאוד הודות לשיער הוורוד מרקר שהיה לה, שירתה סיכות סגולות לעבר זוג אזרחים שהצליחו למשוך את תשומת ליבה. בקבוק דיו וכמה מהדקים הופיעו במקומם ברחוב.

"זו ההזדמנות האחרונה שלכם, חיפושית וחתול שחור!" אינוונטוריה צעקה. "תנו לי את המופלאים שלכם או שתצפו בי הופכת את כל פריז לציוד המשרדי שלי!"

החתול הרים את גבותיו. "יודעת, המהדק המעופף שלך עובר על כמה חוקי בטיחות. שלא לדבר על חוקי תנועה. אני מתערב שאין לה אפילו רישיון למהדק הזה."

חיוך הופיע על פניה של החיפושית. "טוב, אז כדאי שנודיע לה ששבירת החוקים שלה לא מוערכת?"

הוא חייך וסימן לה להתקדם. "אחרייך, חיפושית שלי."

החיפושית זרקה את היו-יו שלה באוויר. "קמע-המזל!"

לוח כתיבה שלם עם אטב נייר נפלו לידיה, אבל הוא אפילו לא שאל איך הם יוכלו להשתמש בהם בשביל להביס את אינוונטוריה. החיפושית תבין את זה בסופו של דבר. היא תמיד מבינה את זה. כל מה שהוא צריך לעשות היה להגן עליה, להסיח את דעתה של נבלת-העל כשהיא הייתה צריכה, ולהיות מוכן להשתמש בחתולאגן שלו.

הגיע הזמן להדק את האקומה הזה לקיר.

--------------------------

"שמחה שזה נגמר," החיפושית אמרה.