סליחה שלקח לי זמן לעלות פרק,
פשוט הייתי בתקופת מבחנים ועבודות..———
נשארתי כל שאר היום רק צופה בשמיים ונשכבתי על המיטה החיצונית ליד בריכת הגג, אותה המיטה שבה הארי ואני קיימנו יחסי מין לראשונה לפני כמה חודשים.
השמש שקעה ודמעותיי יבשו , אבל עדיין לא רציתי לעזוב. ידעתי שבזמן שאעזוב, זה יהיה סופי, זה יהיה אמיתי. ולא הייתי מוכן.
כיביתי את הטלפון שלי, לא רציתי לשמוע מניל וידעתי שהארי ואמילי כנראה עדיין עושים חזרות אג הם גם לא יפריעו לי. הייתי צריך להיות לבד עם המחשבות שלי ולעשן את הדמעות שלי רחוק. העשן ינקה לי את המוח, או לפחות הייתי רוצה לחשוב כך.
התרחקתי יותר מפעם אחת, פשוט שקעתי בכל מה שעבר לי בראש , פשוט שחררתי אותי. ידעתי שאין לי הרבה אפשרויות עכשיו, לאחר שהעיפו אותי. בסופו של דבר עמדתי להיות כישלון כל חיי.
השמיים נעשו כחולים כהים וידעתי שעלי להתמודד עם המציאות בסופו של דבר. אבל פשוט לא יכולתי, רציתי ליהנות עד השנייה האחרונה בתוך האקדמיה הזו שנתנה לי המון. המקום שקראתי לו בית בשלוש השנים האחרונות.
המקום שנתן לי ביטחון אבל שעכשיו לקח ממני הכל.
שמעתי רעש מגיע מדלת הגג מאחורי, אבל אפילו לא טרחתי להסתכל עד שהרגשתי גוף נשכב לצדי.
"היי באני."
סובבתי את פניי לצדו כדי להביט בו.
"היי."
הוא שילב את היד שלו עם שלי בין גופינו ואז הוא סובב את ראשו כדי להביט בשמים. עשיתי אותו דבר.
"עבר זמן מאז שהייתי כאן. " - הוא אמר.
"כן."
"זה היה לילה נהדר." – הוא אמר וצחקתי -
"הנשיקה הראשונה שלנו.""הכל הראשון שלנו."
"נכון."
"סיימת את החזרה?" – שאלתי , מסתובב אליו.
"לא. השארתי את זאין כאחראי, רציתי למצוא אותך."
"ובכן, מצאת אותי."
"אתה רוצה שאני אלך?"
"לא, התגעגעתי אליך."
"גם אני."
"נייל סיפר לך?"
"הוא אמר לי שאתה בוודאי כאן. שלחתי לך הודעות בטירוף היום ולא ענית, אז שאלתי אותו."
"סליחה. הייתי צריך זמן."
"זה בסדר. אתה מתכוון לספר לי מה קרה?"
"אז, קלאודיה גילתה עלינו, מישהו אמר לה. היא העיפה אותי החוצה. החדשות טובות הן שלא תפוטר." – אמרתי בציניות.
YOU ARE READING
Dance Until It Hurts [L.S] // מתורגם
Любовные романыסיפור מתורגם מעל 204k צפיות :) --- לואי הוא סטודנט באקדמיה הלאומית למחול בשנתו האחרונה, לפני סיום הלימודים. הוא הרקדן הכי טוב שיש, והוא פאקינג יודע את זה. לואי חושב שיש לו את העתיד שלו. הוא חושב שהוא הולך להיות הרקדן הראשי בכל פעם שהוא רוצה. אבל פתא...