WE NEED TO TALK ABOUT LYDIA/אנחנו צריכים לדבר על לידיה (גמור)

𝟏𝟎

לידיה
״בבקשה,רק תלך״ התחננתי בטון מלא הקלה ובתקווה.
״מאוכזבת?״ הוא תפס את פניי עם ידו,מוחץ את לחיי ומפנה את מבטי אליו,חלחלה עוברת בי.
״את כל כך יפה,את יודעת את זה?״ הוא לחש,עיניו סורקות את תווי פניו.
קיווצתי את מצחי מדאגה.
״הלוואי שיכולתי להגיד אותו הדבר עליך,רק תסתלק מכאן בבקשה״ לחשתי.
הוא גיחך בשני ״הו מותק,אני רחוק ממכוער״ הוא אמר.
שתקתי,ראשי אפוף מחשבות ודאגה,אך לפתע קולו קטע את חוט מחשבתי.
״לידיה״ הוא אמר.
״אתה לא אמור ללכת כבר? עשיתי את מה שביקשת!״ אמרתי בעוקצנות.
השעה הייתה כבר 3:13,אני כבר שעתיים וקצת בסיטואציה הזו.
״אז אני מבין שאת רואה לנכון שאשאיר אותך קשורה בפלג גופך העליון,ללא דבר על פלג גופך התחתון,ושלא אדבר על כך שאני האדם שמחזיק במפתחות שפותחות את הדלת הזו?״ הוא אמר בטון לועג.
הנדתי את ראשי לצד והוא פתח את פיו בשנית.
״מה אדי תחשוב שהיא תמצא אותך במצב הזה,לידיה? היא תחשוב שאת נפלת קורבן לידיו של גבר איום,או אולי תגלה שיש בך צד מלוכלך קטן,זה מה שאת רוצה שאת רוצה? שהיא תגלה שהחברה היקרה שלה היא בעצם כלבה מזוכיסטית שנהנת מכך שגבר קושר אותה,משפיל אותה,נהנה ממך,נהנה מהסיפוק של הסבל שלה,בזמן שהיא נוכחת בביתה?,לא.. אני לא חושב ככה לידיה שלי״ הוא אמר וליטף את שערי,אני הרגשתי שעוד רגע אני אקיא,אני רוצה להרוג אותו,מעולם לא נתקלתי בגבר כה... מגעיל,כה דוחה,אם רק יכולתי לגרום לו לשלם,לשים קץ לקיומו,לא מגיע לאדם כזה את הזכות אף לנשום.
״חתיכת כלב פסיכופט,אני כל כך שמחה שאתה עומד להעלם מחיי בקרוב מאוד״ לחשתי.
״הייתי נזהר במילותי במקומך ילדונת״ הוא אמר.
״עכשיו לידיה,רציתי לדעת יותר עליך,על המשפחה שלך״ הוא אמר בפתאומיות,איך זה מתקשר כרגע?
״אני לא חייבת לך דין וחשבון,במיוחד לא על חיי המשפחה שלי״ אמרתי.
״אני מבין,פשוט רציתי לדעת למה אינך בקשר עם אדריאנה ורוסריו״ הוא אמר,והשתנקתי.
״איך אתה יודע?!״ צעקתי,לא היה אכפת לי אם תשמע או לא תשמע באותו רגע,העובדה שהוא יודע דברים על משפחתי שכלל אני לא בקשר איתם מחליאה אותי .
״אדריאנה מרסיליו,קובנית,נולדה בסנטה קלרה בקובה,היגרה לכאן בגיל 21,אביך לעומת זאת,רוסריו שטרן-פרז,נולד לאב קולמביאני אך לאם לטבית,הוריך גרושים כבר 14 שנה,ולאמך י-״
״מה אתה רוצה,רק תגיד לי״ התחננתי,הרגשתי שאני מאבדת את שפיותי אט אט,אני רק רוצה שהוא ילך,יעלם מחיי,האם זה יותר מדי לבקש?
הוא גיחך ״ובכן,אני אעזוב אותך לנפשך כמו שביקשת ילדונת,לילה טוב״ הוא אמר,הוא שחרר אותי מן החבלים,ופתח את דלת האמבטיה,ממנה גם הצליח לחמוק אל עבר המסדרון ומשם מן הבית,ואני? עוד ישבתי על רצפת האמבטיה,חושבת על כל מה שקרה,ואינני מבינה איך לעכל זאת.
התלבשתי במהרה,רציתי לשכוח ממה שקרה.
ושכבתי על המיטה.
סיימון
היא לא יודעת,ישבתי שעות על גבי שעות על מנת למצוא כל פיסת מידע אפשרית על משפחתה,אני רוצה להכיר אותך לידיה,לראות את עברך,את עתידך,וכמובן את ההווה.
אני צריך אך ורק אותך.