נקודת מבט טאהיונג:
לאחר ששמנו את קאי בגן, חזרנו אל הרכב ונסענו לבניין החברה.
״דיברתי עם אמא שלי אתמול״ קטעתי את השתיקה שברכב.
גונגקוק הפנה אליי את מבטו.
״כן?״
״היא הציעה שנבוא אליהם לסופ״ש. מה אתה אומר?״
״אחים שלך גם יהיו?״
״כן. הם חוגגים לאבא שלי יום הולדת ואמא שלי רצתה שכל המשפחה תהיה שם״.
לא פגשנו את אחים שלי לעיתים קרובות.
כשגונגקוק ואני יצאנו כשהיינו בשנות העשרה , הם למדו באונברסיטה בחול. אחותי הבכורה נשארה שם לעבוד בתור רופאה והתחתנה עם בעלה, מקס, שהיה אמריקאי טיפוסי.
אחי מינהו, שהיה גדול ממני בשלוש שנים גר בקצה השני של המדינה, מה שגרם לכך שראינו אותו רק בחגים, בערך פעם בשנה.
״זה נשמע נחמד״ גונגקוק אמר.
״זה יהיה נחמד״ הסכמתי איתו ״אחי יביא את בת הזוג שלו, סוף סוף נכיר אותה״.
גונגקוק חייך.
״אחותך ראתה את קאי כשהוא היה בן שנה, לא? בפעם האחרונה?״
״כן, וואו, זה היה כל כך מזמן?״ נעצרתי ברמזור והבטתי בבן זוגי ״אז מה אתה אומר? ניסע?״
״כן, בטח״ הוא חייך אליי חיוך עדין.
החזרתי לו חיוך והמשכנו לנסוע.
חניתי את הרכב בחניון ונכנסנו אל המעלית.
נדתי בראשי לשלום לשני עובדים שהיו שם ולחצתי על כפתורי הקומה שלי ושל גונגקוק.
כולם במשרד ידעו שגוגנקוק הוא בעלי.
לא טרחתי להסתיר את זה והייתי די גאה בעובדה שהוא בן הזוג שלי.
כשהמעלית נעצרה בקומה שלו, נשקתי ללחיו ״יום טוב ,אהובי״.
״יום טוב״ הוא חייך אליי ויצא.
העפתי מבט בשעון שלי, יש לי עוד כמה דקות לפני ישיבת הבוקר.
כשהמעלית נעצרה בקומת משרדי ההנהלה, יצאתי ונדתי בברכת בוקר טוב לעובדים שבירכו אותי בדרך למשרד.
התיישבתי בכסא באנחה ופתחתי את המחשב, צולל ליום עמוס של עבודה.
בשעה שלוש מיהרתי אל החניון.
גונגקוק חיכה לי ליד הרכב.
״היי״ נשקתי לו.
״היי״ הוא חייך ״איך היה היום?״
״עמוס״ התלוננתי.
הנחתי את התיק במושב האחורי ונכנסנו לרכב, מתחילים לנסוע.
״אכלת צהריים?״ שאלתי אותו. בדרך כלל בימים פחות עמוסים אנחנו נפגשים לאכול צהריים יחד, אבל היום היה עומס מאוד גדול ולא יכולתי לצאת מהמשרד.
״כן, אכלתי בקפיטריה עם כמה עובדים מהמשרד. היה בסדר״.
חייכתי אליו והנחתי את ידי על ברכו.
אני תמיד מקפיד לשאול. לפחות פעם ביום, לוודא שהוא אוכל ושהוא בסדר.
עצרתי ליד הגן של קאי וירדנו יחד. גונגקוק פתח את השער ונקש על דלת הפתיחה לפני שנכנס.
קאי רץ לקראתנו בקריאות שמחה. מחצתי אותו בזרועותיי וגוגנקוק נישק את מצחו.
״הולכים לאכול גלידה עכשיו?״ הוא שאל.
חייכתי אליו ולקחתי את תיקו מהמתלה ״כן. בוא נלך לרכב?״
הוא מחא כפיים בהתרגשות.
חגרתי אותו בכסאו ונסענו לקניון הקרוב.
״קאי קאי ״ אמרתי לו בזמן שנכנסנו ״תתן לי או לפאפא יד כל הזמן, בסדר? יש מלא אנשים״.
״בסדר״ תפסתי את ידו האחת וגונגקוק אחז בידו השניה.
כל הדרך לחנות הגלידה, קאי סיפר לנו בהתלהבות על חיות המחמד שהביאו אליהם היום וביקש בלי סוף שנאמץ חתול.
״יש לנו כבר כלבלב אחד״ גונגקוק צחק ״אני חושב שזה מספיק, קטנציק״.
״אבל אני רוצה עוד חיה! לכל החברים שלי יש מלא חיות בבית!״.
״כן?״ הבטתי בו ״איזה חיות למשל?״
״נמלים, ג'וקים ואפילו נחשים!״ קאי אמר בתוקף.
אני וגוגנקוק הבטנו זה בזה והשתדלנו לא לפרוץ בצחוק.
״אנחנו נחשוב על זה , בסדר?״ ליטפתי את ראשו.
״יששש״ קאי חיבק את רגלי ״אבא. אתה יכול להרים אותי?״
הרמתי אותו על מותניי והנחתי את ידי השניה בגבו התחתון של גונגקוק, שחייך אליי בעדינות.
״הנה החנות של הגלידה״ קאי קרא והצביע על חנות צדדית.
פסענו לשם.
החנות הייתה די ריקה מה שהוביל לזה שנעמדנו מול המוכר די מהר.
״היי לכם״ הוא אמר באדיבות ״איזה טעמים תרצו להזמין?״
״איזה טעם אתה רוצה, קאי קאי?״ הסטתי את שיערו שנפל על פניו.
״שוקולד ופצפוצים״ הוא ביקש בהתלהבות.
״אוקיי, אז גביע אחד של שוקולד עם פצפוצים, אחד עם ריבת חלב״ הפניתי את מבטי אל גונגקוק ״מה אתה רוצה, בייב?״
״אני אקח גם שוקולד״ גונגקוק נצמד אליי והרגשתי את הלחץ בגופו.
כן, הוא במצב הרבה הרבה יותר טוב עכשיו. הוא בסדר עם ארוחות מסודרות אבל קינוחים ודברים עתירי קלוריות? תשכחו מזה. לעיתים נדירות הוא מסוגל לאכול.
ליטפתי את גבו בעדינות ואז שלפתי את כרטיס האשראי ושילמתי עבור הגלידות שלנו.
התיישבנו בשולחן צדדי וחיכינו שהגלידות יהיו מוכנות.
כעבור דקה קראו לנו מהקופה וניגשתי להביא את הגלידות.
״בבקשה״ הושטתי לקאי את הגלידה שלו.
״תודה אבוש״ קאי לקח אותה מידי וליקק את ראש הגלידה, מה שגרם לכך שכל פרצופו היה מלא שוקולד.
״זהירות בייבי קטן״ ניקיתי את פניו ״אם תאכל ככה לא תישאר לך גלידה בסוף״.
קאי ישב ביני לבין גונגקוק אך זה לא מנע ממני לשים יד על ברכו בזמן שאכלנו את הגלידות.
״אפשר ללכת למשחקיה אחר כך?״ קאי שאל.
הבטתי בגוגנוק בשאלה והוא הנהן.
בשלב הזה של הזוגיות שלנו כבר יכולתי לקרוא את מחשבותיו בקלות.
״בסדר, אבל לא להרבה זמן״ אמרתי ״אתה צריך ללכת לישון בזמן. יש לך גן מחר״.
״טוב״ קאי הנהן.
סיימנו לאכול וניקיתי את פניו של קאי משאריות השוקולד.
אחזתי בידו וירדנו אל קומת המשחקייה.
קאי התרוצץ בין חלקי הגימבורי השונים ופתח בשיחה עם ילדים ששיחקו שם.
גונגקוק ואני התיישבנו על כיסאות שהונחו בשביל ההורים בסמוך.
״אתה בסדר?״ שאלתי ברוך. הוא לא הוציא מילה מהפה מאז שהזמנו את הגלידות.
״אני חושב שלא אכלתי גלידה שנתיים״ הוא אמר.
ליטפתי את כתפו ״אתה מרגיש בסדר אחרי שאכלת?״
הוא משך בכתפיו ״לא ממש הפחיד אותי לאכול. פשוט חוויה מוזרה לאכול את זה ועוד בחוץ״.
״כן״ מלמלתי.
השארתי את ידי על כתפו.
״טאה?״
״כן?״
״אתה יכול להכין ארוחת ערב היום? אני לא חושב שאני מסוגל להיכנס למטבח״.
״בטח״ חייכתי אליו ״מה אתה רוצה לאכול?״
״אני לא יודע. משהו קטן״.
״בסדר. נגיע הביתה עוד שעה בערך. אפשר להכין חביתות וסלט, נשמע טוב?״
״כן״ הוא הניח את ראשו על כתפי ״אני אוהב אותך״.
ליטפתי את שיערו ״גם אני אוהב אותך״.
אחרי כחצי שעה קראתי לקאי ונסענו הביתה.
״אני אקח אותו להתקלח״ אמרתי ״תנוח בינתיים על הספה״.
״אני אחתוך סלט בינתיים״ הוא אמר.
הופתעתי אבל נדתי בראשי.
כשסיימתי לקחת את קאי הושבתי אותו ליד שולחן המטבח וניגשתי להכין חביתות.
״קאי קאי, אתה רוצה גם צנימים?״ שאלתי.
״אני לא ממש רעב״ הוא אמר.
גם אני לא הייתי ממש רעב אחרי הגלידה אז הכנתי חביתות ואכלנו עם סלט.
גונגקוק שטף את הכלים בזמן שסידרתי את המטבח אחרי הארוחה.
הטלפון שלי צלצל לפתע.
״כן?״ עניתי.
הקשבתי כדקה בדממה ואז אמרתי ״בסדר, אני מגיע״.
גונגקוק הסתובב והביט בי בשאלה.
״אני מצטער״ אמרתי ״אני חייב לקפוץ למשרד, צצה בעייה ואני צריך לבדוק שמסדרים את זה״.
״בסדר״ הוא הנהן ״מתי תחזור?״
״אני לא יודע״ לקחתי את מפתחות הרכב והמחשב הנייד שלי ופניתי להביט בו ״אני אתקשר אליך כשאדע, בסדר?״
הוא הנהן.
התקרבתי אליו ונשקתי לו ״ביי בינתיים״.
נשקתי למצחו של קאי ומיהרתי לצאת.
הגעתי הביתה רק כשעתיים אחר כך.
השעה הייתה כבר שמונה וחצי בערב.
נכנסתי בשקט. הקומה למטה הייתה חשוכה. עליתי למעלה, אל חדרו של קאי.
מצאתי שם את גונגקוק חצי יושב חצי שוכב לצד המיטה של קאי, שניהם ישנים.
כרעתי לצידו וליטפתי את לחיו בעדינות ״בייבי?״
הוא פתח את עיניו לאחר שטלטלתי אותו מעט.
״היי״ חייכתי אליו ״אתה רוצה לישון? שאקח אותך למיטה?״
הוא שפשף את עיניו ״מה השעה?״ הוא שאל בשקט.
״שמונה וחצי.״
״אולי נצפה בסרט ביחד?״ הוא שאל.
״בטח״ חייכתי ״אתה בא לסלון?״
הוא הנהן ״אני אלך לשירותים רגע״.
ירדתי למטה והדלקתי את הטלווזיה, בוחר את הסדרה שהתחלנו לראות לפני כמה ימים.
גונגקוק ירד אחרי כמה דקות והתיישב לצידי.
״נרדמת?״ שאלתי ״אתה נרדם מוקדם בזמן האחרון״.
״כשאני מרדים את קאי זה גורם לי להירדם בעצמי״ הוא אמר והניח את ראשו על כתפי ״הוא מרדים אותי״.
הצמדתי את שפתיי לשיערו ״הוא נרדם מהר?״
״כן, בערך. אחרי שני סיפורים״.
הצמדתי אותו אלייי יותר, מחבק אותו חזק אליי.
הפעלתי את הסדרה וכיסיתי את שנינו בשמיכה.
באזור 11 כיבינו את הטלווזיה ונכנסנו למיטה.
״מחר אני צריך לצאת ממש מוקדם״ אמרתי לו כששכבנו זה מול זה.
״תחזור גם מאוחר?״ הוא שאל.
״לצערי, כן. בערך בתשע״.
הוא לא הגיב ורק הביט בי בשקט.
״אני אפצה אותכם על זה, אני מבטיח״ אמרתי ושלחתי יד ללטף את לחיו ״אני מצטער שהעבודה שלי לוקחת מהזמן שלנו יחד״.
הוא חייך אליי חיוך עדין ״זה בסדר. אני אסתדר מחר, אולי נלך עם גימין ונול לגינה״.
״רעיון טוב״.
הבטתי לתוך עיניו שהיו מאוד ישנוניות.
התקרבתי אליו ועטפתי אותו בזרועותיי.
״לילה טוב, אהבה שלי״ לחשתי אל תוך שיערו.
״לילה טוב״ הוא לחש ונצמד אליי יותר.
טובבבבבבבב
החלטתי לתת לכם כמה פרקים נחמדים כי אני נחמדה ואי אפשר להפיל עליכם הכל בת אחת🤭
אבל אחרי שנבנה את הרקע קצת , יתחיל להיות סוער יותר😇😇😇
טובוש אוהבת אתכם לילה טוב חלומות פז🫶
