הכפתור על חוד החרב נלחץ על חזהו של אדריאן. שוב. הוא מצמץ. קגאמי הורידה את החרב שלה והורידה את המסכה שלה, כשמבטה לא היה מובן.
"דעתך מוסחת," היא אמרה.
הוא חיכך את עורפו. "סליחה. אני מניח שאני לא השותף הכי טוב היום."
"נכון. ההופעה שלך היום עלובה ואתה בכלל לא מאתגר אותי."
אמ, אאוץ'?
שפתיה התפתלו מעט, למרות שטון הדיבור שלה נשאר שטוח. "אבל זה בסדר. אני עדיין אנצח אותך בכל מקרה."
הוא הרים גבה. "הו, באמת?"
"טוב, ניצחתי עשרה סיבובים יותר ממך. הסטטיסטיקות לטובתי."
הוא חייך לעברה ולקח את חרבו. "אז בואי נראה אם אוכל להשוות."
------------------------------
הוא הפסיד. לגמרי. אבל כמובן שהוא הפסיד. קגאמי צדקה: דעתו הייתה מוסחת. כל היום דעתו הייתה מוסחת. זה כאילו המוח שלו היה תקוע באיזה לופ של מחשבות שהוא לא ידע איך לשחרר אותן.
"אתה הולך להחליף בגדים או שאתה הולך לעמוד שם כמו אידיוט כל הערב?" פלאג שאל מהמקום הנוח שלו שהיה בלוקר של אדריאן. הוא אפילו שחרר גראפס שהריח בדיוק כמו קממבר. פשוט מגעיל.
אדריאן גרגר על הקוואמי שלו. "אף אחד לא שאל אותך. ותשמור על שקט. מה אם מישהו ייכנס?"
"אז אני אתחבא בתיק שלך ואתה תיראה כמו משוגע."
אדריאן גלגל את עיניו והתחיל להחליף את בגדיו. המחשבות התחילו לצוץ שוב במוחו.
החיפושית באמת התנהגה מוזר באותו היום. למה היא ברחה ככה? זו הייתה אשמתו?
בטנו התהפכה. זה נראה היה הגיוני. למרות שהוא לא אהב להישאר על המחשבה הזאת, הוא ידע שבלבל אותו להיות לידה לאחרונה. ברור, הוא אהב את החיפושית. היא מצאה מקום בליבו מאז הקרב הראשון שלהם בנבל-על. אבל לאחרונה... לאחרונה הוא לא תמיד רואה אותה. זה משהו שהוא ניסה להתעלם ממנו, ניסה לקבור עמוק איפה שלא יוכל להתעסק בזה, אבל האמת תמיד יצאה החוצה.
הוא לא תמיד ראה אותה בגלל שלפעמים הוא ראה את מרינט במקומה.
את חיוכה של מרינט. את הצחוק של מרינט. את עיניה המחייכות של מרינט. זה היה יותר מדי מבלבל, כמעט מייאש, במיוחד מאחר שהוא לא הבין אם הן תמיד היו דומות או שהוא פשוט דמיין דברים. (והקטע הזה בעצמו היה מטריד. החיפושית תמיד נראתה מבריקה בעיניו, מישהי שהייתה בסיס קבוע של השוואה כלפי כל מישהי אחרת בחייו, אבל עכשיו, הוא בקושי יכול להסתכל עליה מבלי לחשוב על מרינט. הוא בטוח לא יכול היה לפלרטט איתה כמו שהוא היה עושה בעבר.)
אנחה נפלטה מפיו והוא נשען על הלוקרים, כשהניח את ראשו על זרועו. אולי זו הייתה טעות לבקש ממרינט להיות בת הזוג המזויפת שלו. הוא לא רצה להרוס את מערכת היחסים שלו עם החיפושית. הוא באמת לא רצה. למרות שזו הייתה הקלה שתשומת הלב המגעילה מהמעריצים שלו נעלמה. (ברור, הוא עדיין מקבל המון תשומת לב, אבל זו כבר לא תשומת הלב המטרידה שהוא קיבל בעבר.) הוא גם לא התחרט על הזמן שהוא בילה עם מרינט.
YOU ARE READING
שקר תמורת שקר
Fantasy"בגלל שהחתול השחור יוצא עם מרינט." או במקרה בו לילה משקרת, אדריאן נכנס לפאניקה ומרינט תקועה להיות החברה המזויפת של החתול השחור. קרדיט ענקי לכותבת הסיפור המיאו-שלם הזה הולך ל: Boogum ב- archiveofourown זה הקישור לסיפור המקורי שלה באנגלית: https://arc...