זה היה לפני שנים רבות,
אני עבדתי במשרד כמו תמיד.
והגיע הזמן ללכת הביתה, השעה הייתה 00:30.
התקשרתי לאמילי החברה הכי טובה שלי,
"סוף סוף אני הולכת הביתה" אמרתי לה.
ואז נזכרתי שחסר לי כמה מצריכים, אז הלכתי לסופר.
לקחתי: חלב, ביצים, עוגיות, קורנפלקס,בשר וכמה חטיפים.
"וואי איזה טור ארוך" אמרתי לאמילי "חחחחח תהני ויקטוריה" היא ענתה לי.
חיכית חצי שעה עד שהגיע הטור שלי,
"יצא 279.90" הקופאית אמרה לי,
פתאום אני רוצה להוציא את הארנק והוא לא היה שם.
הבנתי שאבדתי אותו איפשהו,
הרגשתי ככ מביך.
אמרתי לקופאית "אה... יש סיכוי ש... שחכתי את האנק..." גמגמתי בשקט...
היא מסתכלתי אליי במבט ככ מביך...
רציתי שההדמה תאכל אותי.
"תוכלי בבקשה להחזיר את זה?..." שאלתי.
והבן אדם שמאחורי הוציא את הארנק ופשוט שילם אליי!!!
הייתי פשוט בשוק!.
"ג'וני" הוא אומר "אה... ויקטוריה" עניתי לו
"נעים להכיר" "כ...כן..." גמגמתי בשקט,
רציתי פשוט להיעלם מהמקום.
"אשמחר לקבל את מספר הטלפון שלך ויקטוריה"
הוא אמר,
"א... אוקי?...0547827191" עניתי לו.
יום למחרת הוא התקשר,
השעה הייתה 14:30 "רוצה לצאת למסעדה?" הוא שאל,
"מ... מה רק אתמול הכרנו... טוב ננסה." "אה... כן למה לא?" עניתי לו,
"סבבה תיהיה מוכנה בשעה 15:30" אמר לי,
ואז נתקתי לו.
התחלתי להתארגן,
השעה כבר הייתה 15:20 שמתי נעליים וחיכית שהוא התקשר.
והנה הוא התקשר... "תצאי!!!! איפה את?!?! כמה זמן לכחות לך?!!?!!"
נבהלתי אני אגיד תאמת, "אה... אוקי..." עניתי לו
הזמנתי מעלית ויצאתי.
נכנסתי לאוטו והיה יש ריח של אלכוה!ל וסיגריות לא יכלתי להריח את זה.
הוא התחיל לנסוע והייתה שתיקה מביכה...
הוא נסה במהירות האור.
באנו למסעדה, "תושיבי אותנו הכי רחוק מכולם!." הוא אמר למלצרית.
היא הושיבה אותנו בסוף המסעדה,
הוא הזמין: פרגיות,בירה,ציפס ומלא סלטים.
"ולה בבקשה מים וסלט" הוא אמר למלצרית.
"אה... טוב" המלצרית אמרה
והיא הלכה...
"מה זהו?... אסור לי עוד משהו כאילו?" שאלתי אותו
"כן!!! אסור!" הוא ענה לי.
הייתה שתיקה מביכה,
קצינו לצאת מהמסעדה אבל צריך לשלם אז...
"חשבון לכאן!!" ג'וני צעק
"נעשה חצי חצי" הוא הוסיף,
הייתי בשוק מוחלט.
