פרק 1 נ.מ

17 2 3
                                    

אני מרגישה כאילו הכל סביבי קורס, כאילו אין טעם לחיים האלה, כאילו הכל פה הוא סתם .
אני מרגישה שאין משעמות לחיים האלה.

אני פיזית בכיתה אבל נפשית לא פה .
אני פיזית חזקה אבל נפשית פחות .
אני פיזית מדברת אבל נפשית שותקת.

אני כל כך לבד בעולם.
אף אחד לא מבין אותי באמת ואני מוכנה להתערב שבחיים לא יהיה מישהו שיבין אותי באמת.

אני משרבטת שירבוטים במחברת בזמן שהמורה כותבת משוואות על הלוח אבל המבט שלי בכלל לא על המחברת, או על המורה, אלא על הבן אדם היחיד שגורם לי להרגיש חיה גם בלי לעשות כלום, כן כן...  מדובר בליאם רובינסון- הילד הרע של בית הספר, כל לילה תוקע את הזין בכוס של מישהי אחרת...
כן כן כאלה אהבתי,כאילו... לא לא אהבתי את העובדה שהוא מזיין כל מה שזז,וגם מה שלא זז... אבל אני אוהבת כאלה שהם "ילדים רעים" באד בויז תמיד עשו לי את זה זאת אומרת הוא.
הוא, עשה לי את זה.
הוא היחיד שאהבתי אי פעם.

בהיתי בו כמה דקות בזמן שראשי נודד למחשבות עמוקות ובידי עט בלי לשים לב ציירתי לבבות מעל השירבוטים חסרי המשמעות שלי, רק שבניגוד לשירבוטים חסרי המשמעות, ללבבות האלה הייתה משמעות.
"גברת ווקר! למי את מחכה בדיוק? קדימה תתחילי לעבוד ותפסיקי לצייר לבבות על כל עמוד במחברת, איך תתקדמי ככה?"
קולה של הגברת סמית'- המורה שלי למתמטיקה- נשמע לפתע מאחורי.
הסתובבתי ו... אכן כן, היא מאחורי מביטה בי במבט נוזף אך מרחם.

את האמת רק את המקצוע מתמטיקה לא אהבתי, אבל את המורה- גברת סמית' אהבתי, למעשה היא האדם היחיד שאני מרגישה באמת בנוח לדבר איתו, היא מצילה אותי כל יום מחדש ומונעת ממני לוותר ולהרים ידיים, בזכותה לא עשיתי לעצמי שום דבר שטותי שעלה בראשי...
אוקיי אולי להגיד "שום דבר" זה קצת שקר, אני כן עשיתי פשוט די... אהממ הסתרתי את זה ממנה.
היא מתנהגת אליי שווה בשווה לשאר התלמידים בבית הספר אבל רק בזמן שיעור, ככה סיכמנו. בלי לעורר חשד.
הגברת סמית' גילתה על מצבי לפני שנתיים כשהייתי בכיתה י' ומאז היא המשפחה שלי.
יש לי גם משפחה אמיתית אבל זה לא מרגיש לי אמיתי למעשה חוץ מהקשר דם הכל חרטא איתם. למעשה אני ממש שונאת אותם, במיוחד אותו . את אבא שלי.
מאז ומתמיד הוא היה פוגע בי, עם היידים, הרגליים,חגורות,אלות,ענפים,בקבוקי זכוכית,הכל..
אבל מאז גיל 12 שלי המצב הידרדר והפגיעות שלו הפכו גם מיניות. אבא שלי דם מדמי, בשר מבשרי... אנ..סס... א..ו.. תי...
כן לגמם במחשבות שלי זה קצת מוזר אבל, היי! אל תשפטו אותי בלי להיות במקומי.

לחשוב שאבא שלי היה הראשון שלי זה משהו מזעזע בעיניי רק מלחשוב על זה אני רוצה להקיא. אבא שלי לקח לי את הבתולים!
יש לי לפעמים מין הבזקים של מה שקרה לי בפעם הראשונה שהוא עשה לי את זה , כמה התחננתי... איך בכיתי... אני לעולם לא אשכח את הלילה הזה .

~פלאשבק~
יום רביעי תאריך: 5.8.2019 יום אחרי יום הולדתי השניים עשר. השעה הייתה 3 בלילה אח שלי טום יצא עם חברים ואחותי ישנה אצל חברה, את ההורים שלי שומעים -לצערי- טוב מאוד מהחדר שלהם שנמצא בקומה הראשונה.אני שומעת גניחות וקולות עונג מין הקומה הראשונה ובא לי להקיא. פתאום הגניחות פוסקות וקולות התנשפות גוברות.
*טריקת דלת* טריקת הדלת שנשמע גורמת לי להתכווץ לכדור קטן במיטתי הפשוטה .
אני שומעת צעדים מלווים התנשפויות במדרגות ואז דלת חדרי נפתחת לפתע, אבא שלי עומד שם עם פנים חיוורות, סיגריה בין השפתיים כשעליו בוקסר בלבד והחזה שלו עולה ויורד, נשיפות הסיגריה מתפזרות בחדר והריח המגעיל מתקרב אליי כאשר אבא שלי עושה את דרכיו אליי. הוא סגר את דלת חדרי וניל אותה עם מפתח שנמצא בבוקסר שלו (איוווו) . הוא תפס אותי בחוזקה והפשיט אותי  כשאני עומדת קפואה במקום ולא מצליחה להתנגד, הראש שלי נודד למחשבות ואני מרגישה נתק מוחלט מהראש לגוף. הוא פתח את סוגר החזייה שלי וחייך-אומנם אני בת 12 אבל מפותחת לגילי-  הוא חפן את שדיי וליקק אותם עם הלשון הגועלית שלו, פתחתי את פי כדי לצעוק ולהתנגד אבל שון קול לא יצא.
הוא השכיב אותי על המיטה שלי, הוריד את הבוקסר שלו והלביש על הזקפה המגעילה שלו קונדום הוא התקרב אליי עם חיוך ענקי שטני קריפי וסוטה ורכן מעליי .
הצלחתי להזיז מעט את רגליי ובעטתי בו אבל הוא פתח את רגליי וחדר אליי ישר.
הוא התנועע בתוכי בחוזקה ולא הצלחתי להחזיק את הדמעות, הן השתחררו זו אחר זו וזלגו על לחיי . אני מנסה להתרומם כדי לקום אבל הוא תפס בידי מעל ראשי צוחק ברשעות ומענע את ראשו לשלילה.
המיטה שלי זזה בגלל משקל גופנו ובגלל התזוזות שלו בתוכי הרגשתי בחילה, הרגשתי מתה באותו רגע, כאילו חיי נעצרו כאן ועכשיו.
חריקות נשמעו מהמיטה שלי שזזה תחתיי והכאב בין רגליי לא עובר לא לרגע.
אני מנסה לצעוק ובמקום זאת יוצאת לי לחישה "בבקשה! דיי!!" אני לוחשת והוא סוטר לשדיי "את יודעת? לא חשבתי שאת כזאת שווה זיון, זיינתי את אמא שלך למטה והיא הייתה עייפה עוד לפני שגמרתי ולא היה לי כוח לצאת מהבית ולהכניס זונה כשאמא שלך פה זה לא רעיון טוב אז חשבתי עלייך. שתדעי את צריכה בכלל להגיד לי תודה ולהעריך אותי על שחשבתי שאת בכלל שווה זיון"
לא אמרתי מילה, לא הצלחתי, שתקתי וספרתי בליבי מספרים, פשוט חיכיתי שהוא יסיים.
הוא גמר בתוכי ואז יצא מהר והלך למטה חזרה.

~סוף פלאשבק~





You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: Mar 08 ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

רק שלךWhere stories live. Discover now