נקודת מבט כללית:
הם יצאו מהבית בטריקת דלת שקטה. טאהיונג כרך את ידו סביב כתפיו של בעלו והכריז ״פרידום!״.
גונגקוק צחק ״פרידום לקצת זמן״.
״זה גם משהו״ טאהיונג משך בכתפיו ״היי, אז חשבת לאן נלך״?
״אפשר לעשות פה סיבוב בשכונה, או אממ פשוט להסתובב״.
״או שנוכל ללכת למסעדה של גין״.
גונגקוק פער עיניים ״אכלנו לפני שלוש שעות״.
״נו בחייך, לא אכלתי שם שנים!״
״אני לא רעב בכלל. אתה רוצה שאני פשוט אשב ואסתכל עליך אוכל?״
״אם אתה רוצה אז כן״.
גונגקוק הדחיק גיחוך ״אני לא רוצה״.
״נו, אני אהיה חייב לך״.
״מה?״
״מה שאתה רוצה״.
גונגקוק התקרב אליו וקירב את פניו אל של טאהיונג, שפתיו מרחפות במרחק נגיעה מאלו של בן זוגו.
״זה תקף בכל התחומים?״
״חשבת על משהו ספציפי?״ נשימתו של טאהיונג העבירה צמרמורת בגופו.
״כן״.
״אוקיי. אז אני מניח שיש לנו דיל״.
גונגקוק נשך בעדינות את שפתו התחתונה, גורם לטאהיונג לתפוס במותניו ולהצמיד אותו אליו.
״אנחנו ברחוב״ גונגקוק נקש על חזהו.
״אז תפסיק להדליק אותי״.
״היי , לא עשיתי שום דבר שאמור להדליק אותך״.
״אתה נשכת לי את השפה!״
״וזה הדליק אותך?״
״כל דבר שאתה עושה מדליק אותי, אתה צריך לדעת בשלב הזה כבר״.
״אני יודע״ גונגקוק צחק.
״אז אתה פשוט נהנה להתעלל בי?״
״משהו כזה, כן״ גונגקוק התרומם על קצות אצבעותיו ונשק לשפתיו.
״לא אמרת לפני שניה שאנחנו ברחוב?״
״אין איסור על נשיקות״ גונגקוק מלמל ותקף את שפתיו של בן זוגו שוב.
טאהיונג תפס במותניו ונשק לו בעוצמה. לשונו חודרת לפיו וחוקרת כל פינה בו.
הוא עבר לנשק את צווארו, גורם לגונגקוק לגנוח מעט ולהיצמד אליו יותר.
״אני מניח שיש איסור על זה״ הוא התנשף.
טאהיונג עיקל אצבע בלולאת הג'ינס שלו והביט בעיניו במבט ממזרי ״אנחנו הולכים אז?״
״כן....״
״אז קדימה״ טאהיונג הוציא את מפתחות הרכב מהכיס ולחץ על הכפתור.
גונגקוק בהה בו.
״מה?״
״המסעדה ליטרלי במרחק של רבע שעה הליכה מפה״.
״בייבי, אני מתכוון לאכול עד שאני לא אצליח ללכת״.
גונגקוק גלגל את עיניו ונכנס לרכב.
״אתה יודע, אנחנו עושים ממש סגירת מעגל הערב״ טאהיונג אמר כשהם נכנסו.
״למה אתה מתכוון?״
״כאן היה הסוג של הדייט הראשון שלנו״.
״אכלנו פסטה שמנת״ גונגקוק חייך.
טאהיונג החזיר לו חיוך.
המארח בכניסה הוביל אותם אל שולחן צדדי והניח לפניהם תפריטים.
״הבשר הזה נראה טוב״ טאהיונג מלמל ״נראלי אני אקח אותו״.
גונגקוק עיין בתפריט ״אני לא מצליח למצוא שום דבר שגורם לי להיות רעב״ הוא נאנח.
״גם לא הבשר?״
״לא יודע״.
״אפשר להזמין את הכמות הגדולה יותר ונחלוק״ הציע טאהיונג.
״אוקיי״.
טאהיונג הניף את ידו לקרוא למלצר.
״אולי נשתה משהו?״׳
טאהיונג נד בהסכמה ״ברור״.
הם הזמינו פלטת בשר משותפת ויין אדום.
****
״אנחנו צריכים לעשות את זה יותר״ טאהיונג לקח לגימה מכוס היין שבידו. הוא סובב את המזלג על חתיכת בשר והעביר אותה לצלחת על מנת לחתוך.
״אני מסכים״ נד גונגקוק ״רק שאין לנו זמן אף פעם״.
״אנחנו יכולים להשאיר את קאי אצל ההורים שלי״ טאהיונג העביר לצלחתו של גונגקוק כמה חתיכות מהבשר, גורם לו לגחך.
״אני יודע לחתוך לבד, טאה״.
״אסור לי לפנק אותך?״ טאהיונג שלח בו מבט.
״אני יותר אשמח אם תאכל. אני לא ממש רעב ונראלי כמה חתיכות יספיקו לי״.
״מה שתרצה״ טאהיונג נטל חתיכה נוספת ״מוזר לי לאכול בשר בלי תוספת. אולי נזמין אורז?״
גונגקוק חייך ״מה שתרצה״.
טאהיונג המהם ״נראה לי שאזמין״.
