לזרוח בשקיעה

מייקל- פרק 1

אור קלוש חודר מבעד לחלונות המטונפים של הבר, צובע את החדר בגוון כתום עמום.
עשן סיגריות עומד באוויר כמו מסך סמיך, ומבעדו נראות דמויות מעורפלות, יושבות סביב שולחנות עץ שנראים ישנים ומסריחים.
ריח של בירה מעופשת וזיעה עומד באוויר, ומוזיקת רוק כבד מהדהדת מהרמקולים.

הייתי צריך למצוא אותו. לא היה לי ברירה. ידעתי שהוא מסתובב פה, בבר המוזנח הזה, מקום מפגש ידוע של פושעים ועבריינים.
הבן זונה מתקרב יותר ויותר לעסקים שלי, מנסה לפרוץ החוצה מעסקי הסחר בנשים שהוא מנהל ולנגוס בעסקי הסמים שלי. רק שילשום עצרתי שלושה משאיות של סחורה שהוא ניסה ליבא ממקסיקו לטקסס. הרמתי את כל הסחורה.

אני נושם עמוק ופוסע פנימה, עיניים סקרניות מלוות אותי לכל עבר, קולות שיחה נעשות נמוכות יותר כשאני עובר. ניגשתי לבר, שם ישב גבר עם זקן סבוך וקעקועים המשתייכים אותו לכנופיית 'צפע' על זרועותיו.

"איפה הוא?" אני שואל בקול שקט בזמן שדין, יד ימיני שהצטרף אליי לטקסס מישראל לפני שנים ספורות ועומאר מי שלא עזב את צידי מאז שיצאנו יחד מישראל והוא האוכף שלי שאני סומך עליו בעיניים עצומות, סורקים את הבר והופכים שולחנות באלימות החיפוש אחריו.

"מי?" שואל הגבר, עיניו בורקות בחשש. הוא מזהה אותי.

"אתה יודע למי אני מתכוון," אני מוציא סיגר מכיס החליפה שלי ומכניס אל בין שפתיי, "ואני יודע שהוא נמצא כאן, ראיתי אותו נכנס לפה קודם."

הגבר מביט בי במבט קר. "תסתלק מפה, יהודי מזדיין," הוא אומר באומץ, "זה לא מקום בשביל-"

הוא לא מספיק לסיים את המשפט ודין קופץ מעל הבר ודופק את הראש הגדול והמכוער שלו על הדלפק, "מה אמרת?" דין שואל ומסתכל על הקעקוע שמופיע על הזרוע שלו, הקעקוע של הכנופיה שלו שמכיל גם צלב קרס. "בני זונות אנטישמים." דין מסנן מבין שיניו, מושיט את ידו לכיוון עומאר שכבר נמצא עם סכין מתחת ללהבה של המצת שלו.
כן, מי שנמצא תחתיי אלו שני גברים פסיכיים. אבל אני זה שעודדתי אותם ללכת לכיוון הזה.
דין לוקח את הסכין שלו ומצמיד אותה לזרועו של הגבר, צורב את הצלב קרס הקטן.
הגבר צורח ומתפתל.
"איפה הוא?" אני שואל שוב, לא מגביה את הקול שלי על אף הצרחות שלו.

הגבר שיושב עד עכשיו לצידי על הבר קם מהכיסא, גופו העצום אמנם גדול אבל אני יותר גדול ומאומן ממנו כך שהוא עדיין נראה כמו גבר שאצליח לשבור בקלות, "אתה לא יודע מה אתה עושה," הוא אומר בקול מאיים. "לך מפה לפני שיהיה מאוחר מדי."

אני מתעלם ממנו וסורק שוב את החלל בעיניי, בנתיים עומאר מסנן משהו לחבר הכנופיה שניסה להזהיר אותי וזה גורם לו להסתלק. ואז מבטי לוכד אותו.
שם, בפינה חשוכה, אני רואה אותו. יושב עם שני בריונים שאני מניח שהם חברי כנופיה שלו, שותה וויסקי ומדבר בקול נמוך.