אדומת השיער הקטנה-מאת דיאנה גולדובניוק

אדומת השיער הקטנה-פרק תשע(אהבה אסורה)-מאת דיאנה גולדובניוק

עברו ארבע שנים ואדומת השיער הלכה בכפר.
פתאום, היא נתקלה בבחור שהיה גדול ממנה במספר שנים. הם הסתכלו אחד על השנייה בהתרגשות.
אדומת השיער נהייתה אדומה וחשבה לעצמה איזה בחור יפה תואר, אבל חששה להציע לו להישאר איתה קצת כי היא פחדה שהוא יגלה על הקרניים שלה שיש לה על הראש. מה שהיא לא הבינה שהוא לא ראה את הקרניים שלה על הראש, רק היא ראתה אותן.
הבחור יפה התואר נישק את אדומת השיער והציע לה לשבת איתו קצת על הנדנדה שהייתה בחצר.
האווירה נראתה נהדרת, הם ישבו על נדנדה מול מעיין מים שנצץ , הציפורים צייצו והיו מסביב פרפרים, השמש זרחה והיו ריחות נעימים מהפרחים. מתחת לרגליה של אדומת השיער היה דשא ירוק ורך ולא סלעים קשות כמו שהייתה מרגישה לפני.
הבחור יפה התואר אמר לאדומת השיער שהיא הבחורה הכי יפה שהוא ראה מימיו והלוואי שיכל להמשיך להתראות איתה, אבל לא יכל.
אדומת השיער לא הבינה מדוע לא יכל להתראות איתה יותר. הוא רק נישק אותה ורץ לדרכו.
אדומת השיער הייתה עצובה אבל נרגשת.
היא חזרה לטירה שלה, התיישבה על מיטתה.
פתאום, היא ניגשה למראה , והקרניים נהיו קטנות יותר.
אדומת השיער נשמה נשימה עמוקה, ניגשה למיטתה ונרדמה.

לפני שהבחור הגיע הרגישה שיש לה קרניים.

הבחור יפה התואר ישב ליד אדומת השיער.

רגע אחד אדומת השיער הרגישה שטוב לה.