Fetish

2

*********

מאז אותו היום לא הפסקתי לחשוב עליה. על החרמנות שלא הצלחתי להשתלת עליה בזמן שראיתי אותה, דמיינתי איך כל יום היא משתלטת עלי, לפעמים כשהיא רוצה היא הכלבה הקטנה שלי, ולפעמים כשאין לה כוח אלי, אני העבד שלה, קורא לה אמא, יונק לה מהשדיים, אוכל לה את הכוס מאחורה בזמן שהיא בשיחה עם חברה, עושה עליה ביד בזמן שהיא משתמשת בויברטור ואפילו לא אכפת לה שאני בחדר.
היא הייתה המלכה שלי. אני הייתי מוכן לעשות הכל כדי שאוכל לקבל את כל הפנטזיות שלי, והפעם היא תגנח את השם שלי מרצון, אני אגמור לה בפה והיא תירק את זה עלי.

הגעתי יום אחרי מה שהיה לעבודה, בתקווה שהיא לא זוכרת כלום.
אמרתי לה שלום כהרגלי, הצעתי להכין לה קפה, ושוב היא התעלמה. רק שהפעם אחרי כמה צעדים היא הסתובבה אלי. הפרצוף שלי הפך אדום כמו ילד קטן שראה סצנת סקס בסרט ליד ההורים.
״הכל בסדר עם הקפה שלך?״ היא שאלה
״אמור להיות, למה?״ בלעתי רוק
״אתמול הוא גרם לי להרגיש ממש לא טוב והתעלפתי אפילו״
״אני שותה אותו כל יום והכל בסדר איתי כמו שאת רואה״ חייכתי במבוכה
״אם אתה אומר.״ גלגלה עיניים והסתובבה לחזור למקומה
״איך את מרגישה עכשיו?״ שאלתי ״קצת יותר טוב כנראה שפשוט אני לא צריכה לשתות קפה כשאני לוקחת אקמול״ היא ענתה וחייכה
הלב שלי התחיל לפעום, האם זו ההתחלה ואצליח לדבר איתה?
״טוב תרגישי טוב״ אמרתי ״תודה גם אתה״ היא הסתובבה והלכה.
תרגישי טוב????? מה זאת אומרת תרגישי טוב? איך אני אמור להמשיך איתה שיחה אחרי שגמרתי אותה ב״תרגישי טוב״? מה יש להמשיך מפה? אני פשוט מטומטם.
חיכיתי שהיום הזה יגמר.

בערב כשחזרתי לבית, קפצה לי בטלפון הודעה מחבר
״שומע אחי, הערב אנחנו יושבים ב- בלאק סמית׳ יש שם כמה אומנים שבאים לנגן משהו חבל על הזמן״
וכמובן שאני כמו שאני, אוהב מוזיקה טובה, אלכוהול, חברים. נעניתי בחיוב להודעה מפתה שכזו.
נכנסתי להתקלח, ובזמן המקלחת עלו לי כל הפנטזיות שלי עליה, הזין שלי התחיל לעמוד וישר נכנסתי לעבודה.
סיימתי להתקלח, התייבשתי, שמתי על עצמי כמה דברים שמצאתי בארון ויצאתי לבר.

אח.. כמה שהעולם הזה אוהב אותי. מי נמצאת בבר? המלכה שלי. אשת חלומותיי. היקום נתן לי עוד הזדמנות.
התחלנו לתדלק את העניינים, כוס פה, שאט שם.
כמובן שלא הפסקתי להסתכל עליה, על איך שהיא רוקדת ודמיינתי איך אני נמצא לידה, אבל לא הצלחתי לקום ולתפוס אומץ ולדבר איתה.
רק הסתכלתי מהצד, לראות אם מישהו מציק לה או נוגע בה.
הערב היה בדרך להגמר. חלק מהחברים שלי כבר היו בדרך לבית, חלק עם איזו מישהי שתפסו שם, חלק שוכבים על השולחן חצי מעולפים.
ראיתי שהיא מתכוונת ללכת והכנתי את עצמי לעוף משם.

כשיצאתי מהמועדון המחניק מסיגריות וריח של זיעה, נשמתי נשימה עמוקה מהאוויר הצח וכשפתחתי שוב את העיניים, שם היא הייתה.
החברה המכוערת שלה תפסה מונית וראיתי שהיא נשארת לשבת בחוץ.
התהלכתי לכיוונה ושאלתי ״מה את עושה פה לבד? היית במועדון?״
משחק אותה כאילו לא בהיתי בה כל הערב.
״כן, פשוט אני מחכה שהסטלה תרד לי ואני אחזור לבית, אבא שלי יהרוג אותי אם הוא יראה אותי שיכורה במצב הזה״ היא אמרה תופת את הראש למטה ומצחקקת.
״כן אבא שלך בן אדם דיי קשוח״ צחקקתי חזרה.
״מאיפה אתה מכיר את אבא שלי?״
״מה את רצינית?״ שאלתי.
היא הרימה אלי מבט בעיניים חצי עצומות ״אה זה אתה עם הקפה המוזר״ היא חייכה.
״אני חושב שרק אם תשבי פה עד מחר בבוקר תצליחי לחזור לאבא שלך״.
״אתה סתם מגזים״ היא העיפה את היד לכיווני, ופגעה בדיוק בביצים שלי. הרגשתי כאילו אני עוד שניה מקיא עליה את העיניים שלי. התכווצתי לתוך עצמי בשביל לנסות שלא תראה שיורדות לי כמעט דמעות.
״אולי אתה לא מגזים״ היא צחקה.
״זה לא משנה זה לא שיש לי איפה להיות עכשיו גם ככה״.
״את יכולה לבוא אלי. אני חושב שאני כרגע האפשרות הכי טובה שלך. מצד אחד, אם תישארי ברחוב, יכולים לגשת אלייך אנשים לא נעימים. מצד שני אם תלכי למישהו אחר, לכי תדעי מה הוא יעשה לך.
אותי את מכירה, את יודעת איפה אני עובד, אבא שלך ירצח אותי אם יקרה לך משהו״. אני אפילו לא יודע מאיפה יצא ממני טיעון כלכך משכנע שאף אחת לא תוכל לסרב לו.
״אולי אתה צודק. איפה הרכב שלך?״
״פה ליד התחנת אוטובוס״
החזקתי אותה ביד הקטנה שלה ולקחתי אותה לכיוון הרכב.
הנסיעה הייתה דיי מביכה. עברתי את השלב הקשה, ועכשיו אין לי מושג מה לעשות עם עצמי.
״אז מה השם שלך?״ היא שאלה ולאחר מכן גיהקה
״אלכס״ אמרתי ״ושלך?״ שאלתי. פתאום אני קולט שאני בכלל לא יודע מה השם שלה.
״חנה שרה״ היא ענתה.
הופתעתי ״מוזר לא מתאים לך״
״נכון כי זה לא השם שלי״ היא שוב צחקה ״אני נאיה״
״נעים מאוד נאיה״

******