נקודת מבט אבישג:
כנראה אלוהים חשב שהחיים שלי נהדרים אם הוא החליט לקחת ממני את אמא שלי כשהייתי רק בת ארבע, ובכך להפוך את החיים שלנו לגיהינום.
"אבישג!" הצעקה של אבא שלי נשמעת יותר מדי חזקה על הבוקר.
"אבא תסתום תפה! שבע בבוקר" אני ממלמלת לכרית ומתחפרת יותר עמוק בשמיכה.
"מה אמרת?" השמיכה נמשכת באחת מראשי.
"כלום אבא כלום. מה אתה רוצה?" אני פוקחת חצי עין רדומה עליו.
"אני צריך שתהיי קצת במכולת יש לי סידורים הבוקר" אבא ממלמל לשפם שלו ויוצא מהחדר.
אה, אם כבר מדברים על גיהינום, הכירו את המכולת של משפחת בוהדנה.
לאבא שלי יש מכולת שעוברת כבר שני דורות, רק שכיום היא לא עושה חיל כמו שהייתה עושה בזמנם של הסבות.
אם היו יודעים את ההכנסות הזעומות שהיא מספקת, שניהם היו מתהפכים בקבר לנצח.
אני גוררת את הרגליים לצחצח שיניים ולהעיר את אחיי.
"אבי קום" אני נכנסת לחדר בנים וזורקת נעל בית על אחי בן השש עשרה.
"שמעת? אני צריכה שתעיר את תהלי ויונתן וקח אותם. אני באה מאוחר היום" אני מנענעת את כתפו.
"עופי מפה" הוא מעיף לי את היד.
קמתי הבוקר עצבנית ואין לי כח למשחקים שלו.
אני לוקחת את הבקבוק מים שמונח על השידה, לא מתעניינת בלמה הוא שם בכלל, ושופכת את כל הבקבוק עליו.
"בת זונה! למה" הוא מזנק מהמיטה.
"אמרתי לך לקום או לא?" אני צועקת עליו.
"שקט כבר שקט! כל בוקר אותו סיפור" תהלי גונחת מהמיטה.
"קומי גם את מדרובה. יש לך מבחן היום" אני צועקת לה, ומשליכה את הנעל בית השניה על יונתן.
"אבי יש לכם עשרים דקות להתארגן." אני צועקת וטורקת את הדלת.
הבקרים בבית הזה לא משהו.
טובב זה סיפור ראשון שאני מתחילה נורמלי אז מקווה שיהיה לזה תגובות/לייקים או שהקקי הזה יישאר פרי הדמיון שלי בלבד🌝
רף: 4 קריאות, 2 כוכבים
YOU ARE READING
אהבה של תלתל
Romance"מה אתה חושב שאתה עושה?" אני צורחת על דניאל ברגע שאני מגלה שזה הוא שתפס את זרועותיי. "תרגעי, אבישג. שלא תסתבכי" הוא אומר לי בפנים רגועות. "מה אתה מתערב? תעוף מפה" אני משחררת את זרועותיי מהאחיזה שלו. "מה הוא עשה לך? למה את רבה מכות?" הוא שואל באותו מ...
