My crush diary *בהקפאה*

פרק 2

- נ.מ פליקס -

אני עכשיו עובד בבית קפה ואני לא מצליח
להפסיק לחשוב על הילד הוואנג.
לדבר איתו היה באמת כיף. הרגשתי
נוח איתו, וזה לא קורה לי הרבה.
והוא כל כך חמוד! כשהוא הציג את עצמו
היום בבוקר חשבתי שהוא סתם חתיכת שמוק
חי בסרט שלא אכפת לא מאף אחד חוץ מעצמו.
ומסתבר שהוא סתם בחור מתוק ויפה תואר.
אוקיי אבל באמת, אפשר לדבר על איך שהוא נראה?!
הוא צריך להיות לא חוקי!
הוא באמת הבן אדם הכי יפה שראיתי.
יותר מכל מפורסם או בן אדם רגיל.

מחשבותיי נקטעו כשראיתי אותו, את האדם
היפה בעולם נכנס לבית קפה. הוואנג פאקינג
היונג'ין.

היא נופף אליי בחיוך קל, הוא כל כך יפה שהוא מחייך, מי היה מאמין שהוא יכול להיות
יותר יפה משכבר היה.
"היי פליקס!" הוא צעק לעברי ונופפתי אליו
בחזרה.
"מה אתה עושה פה?"
"אמרתי לך שאני אבוא לבקר בבית קפה.
נורא יפה פה אני חייב להגיד"
"תודה! אני יוצא להפסקה עוד 5 דקות אם אין
לך בעיה לחכות..."
"מעולה! אני אחכה לך שם" הוא אמר כשהצביע על שולחן הבית קפה הקטן ליד הקיר.
הנהנתי אליו כשהוא התקדם לכיוון השולחן
והתיישב.

- נ.מ היונג'ין -

לאחר 5 דקות שישבתי בשולחן, ראיתי את
פליקס מתקדם לכיווני בחיוך קטן.
"היונג'ין! מה קורה?" הוא התיישב מולי
והתחלנו לדבר.
"מצוין עכשיו שאתה פה." ראיתי את פניו
מתחילות להאדים קצת.
כל. כך. פאקינג. חמוד.
"אז פליקס, יום עמוס היום בעבודה?"
ניסיתי לפתוח בנושא שיחה.
"אממ, לא ממש. די רגיל." הנהנתי אליו
בחיוך כמחכה שיוסיף בלדבר.

"אומייגאד! הוואנג היונג'ין!!! אפשר תמונה??" בחורה ניגשה אליי בזמן שאני ופליקס דיברנו.
פליקס נראה קצת לא נינוח ופנה אליי, "אה..
היונג'ין כדאי שאני אחזור לעבודה.
ההפסקה שלי נגמרת עוד 2 דקות בכל מקרה"
הוא קם והלך משם.

הייתי עצבני על הבחורה הזאת על שגרמה
לפליקס אי נוחות. אבל כדי לא להיות גס רוח, וגם כדי שתעזוב אותי, הצטלמתי איתה.

אחרי שהבחורה הלכה, התקדמתי לכיוונו של
פליקס ומשכתי אותו איתי.
"היונג'ין מה אתה-" הוא ניסה להשלים
משפט כשקטעתי אותו באמצע. "פשוט בוא
איתי."

הכנסתי אותנו לתוך תא קטן בתוך שירותי הגברים.
"היונג'ין מה אתה עושה??" פליקס שאל,
מבולבל מכל המצב.
"למה הלכת ככה כשהבחורה הזאת ניגשה אליי??" שאלתי אותו באי הבנה.
"אה, זה? סתם, זה פשוט שהרגשתי קצת לא
נעים שאתה דוגמן מפורסם כזה ואני עובד
כבריסטה, ואנחנו יושבים ומדברים ביחד."
הוא הסביר את עצמו והידקתי את אגרופיי בכעס.

"לי. פאקינג. פליקס." אמרתי בכעס,
"כ-כן..?" הוא החזיר לי בטון מפוחד.
"למי פאקינג אכפת מה אנשים יחשבו?!!
מצידי שתהיה הומלס ואני אהיה אילון מאסק!
מה זה הבולשיט הזה?!
יש לך כל זכות לדבר איתי כמו כל אחד אחר!
ואתה לא 'סתם בריסטה'. אתה לי פליקס.
הבריסטה הכי שווה והכי חתיך והכי יפה
והכי הכול!
אז אם בא לך להגיד עוד פעם אחת שאנחנו
לא אמורים להסתובב ביחד רק בגלל שאני 'דוגמן' תחשוב פעמיים לפני זה!"

פליקס נראה המום.
כאילו אין לו שום דבר שיכול להגיד.
עד שהוא אמר את המשפט הבא- "א-אתה חושב שאני חתיך?" חייכתי למשמע ההלם
בטון שלו. הוא כל כך חמוד שאני יכול למות.
"מן הסתם. אתה הכי חתיך שיש!" ליטפתי
את פניו בעדינות עם אצבעותי.
"ו-ואתה חושב שאני יפה?" צחקתי קלות.
"כן, כן אני כן." הוא המשיך להסתכל עליי
עם עיניים פעורות.

הוא היה כל כך יפה באותו רגע, לא יכולתי להחזיק את זה בבטן יותר.
"פליקס?"
"כ-כן?"
"אני יכול לנשק אותך?"
"מ-מה?!"
"שאלתי, אם אני יכול לנשק אותך?"
הוא הנהן קלות ומיד חפנתי את פניו
ונשקתי לשפתיו עמוקות.
הוא לא התנגד לי בכלל, סימנתי לו עם לשוני
לפתוח את פיו וזה מה שעשה.
סרקתי את פיו עם לשוני ופאק... אני לא יודע
מה לעשות עם עצמי עכשיו.

התנתקנו מהנשיקה ואני ופליקס הסתכלנו
אחד על השני.
"אתה יכול לצבוט אותי?" שאלתי אותו.
"מה?"
אני רוצה לוודא שאני לא חולם." הוא חייך
למשמע הפלרטטנות שלי.

"היונג'ין אני חייב לחזור למשמרת שלי...
אבל מה אתה אומר שתבוא לאסוף אותי אחרי
המשמרת ונדבר?" הוא אמר לי במתיקות.
"דיל!" אמרתי כשנשקתי לשפתיו בקצרה.
הוא חייך אליי ויצא מהתא.
חיוך ענק היה מרוח על שפתיי.
אני עדיין לא מאמין שנישקתי אותו.

- נ.מ פליקס -

אומייגאד אומייגאד אומייגאד אומייגאד!!
היונג'ין פאקינג נישק אותי!!
זה אומר שהוא גם מרגיש אליי דברים??
אני חייב לספר לג'יסונג על זה!!!

טה דאםםם