נקודת מבט לואי 💙
"פספסת קצת עגבנייה, מתרומם." אמרתי לו, ולא הייתי מופתע כששמעתי ישר את צחוקם המתגלגל של שאר חבריי.
הילד, כמובן, לא אמר כלום. כמו בכל יום הוא נשאר שקט. הוא נתן לי לעשות כל מה שאני רוצה, ומעולם לא הגיב או התנגד, מה שנתן לי עוד מוטיבציה להמשיך להציק לו. והמבט שלו. המבט המפוחד והמעט נגעל שלו היה שווה את הכל.
תוך מספר שניות הוא ברח, וחברו החצוף רץ אחריו. עבודתי הושלמה בהצלחה, וקיוויתי שזה ילמד אותם את הלקח. לא מתעסקים עם לואי פאקינג טומלינסון.
"השישיסטים האלו נהיו חצופים." זאין סינן בכעס כשהתיישבתי לידו בשולחן, ואני הנהנתי.
"אתה צודק, אבל אתה חייב להיזהר. אל תשכח שאתה על תנאי כאן." אמרתי לו בזמן שאכלתי מהאוכל שהבאתי לעצמי מהבית.
"לא היית קצת קשוח מידי איתו, טומו?" נייל שאל אותי, ואני גלגלתי את עיניי מבלי להגיב במילים. נייל תמיד היה הבחור הטוב בחבורה, אבל הייתי בטוח שיום יבוא והוא יבין שבחורים טובים לא שורדים בעולם הזה.
בשביל לשרוד ולהראות שאתה חזק, אתה צריך להיות רע.
"פאק, לא אכפת לי שאני על תנאי. אנחנו צריכים ללמד את התינוקות האלה איך להתנהג." זאין ירק, ואז לקח ביס מהכריך שלו. יכולתי להרגיש שהוא נעשה עצבני יותר ויותר, ובצדק. גם אותי זה עיצבן שהשישיסטים הקטנים שכחו את מקומם.
אך למרות שהייתי עצבני, מבחוץ שידרתי רוגע. "אל תדאג, מאליק. תשאיר את זה לי." חייכתי לו חיוך קטן וערמומי.
.
הדבר הראשון שעשיתי כשחזרתי לביתי היה לפתוח את המקרר במטבח. בדיוק כמו שחשבתי, הוא היה מלא באוכל מקולקל ומסריח. במגירת הירקות הייתה כמות עגבניות מלאות בעובש, מה שהיה מובן כי אף אחד בבית הזה לא אהב עגבניות. הוצאתי שקית מאחת המגירות במטבח במטרה למלא אותה בעגבניות הרקובות, בידיעה שזה ילמד את השישיסטים לקח, וגם יעזור לי לנקות לפחות מגירה אחת במקרר הזה, עליו כבר איבדתי תקווה ממזמן.
לפני שהתחלתי למלא את השקית, הרמתי שקית אחת נוספת, כדי להכניס את כף ידי אליה ולהשתמש בה בשביל להרים את העגבניות. לא יכולתי לסבול את הירק הזה, זה כנראה הדבר שהכי נגעלתי ממנו בעולם. לא אהבתי את המרקם של העגבניה, לא אהבתי את הטעם, לא אהבתי את הנוזלים שמשפריצים ממנה כשנוגסים בה. אפילו את הריח לא יכולתי לסבול.
(פאן פאקט על הכותבת- אני אוכלת עגבניות כמו תפוח או תפוז, ככה בלי כלום אם משעמם לי.)
"מה לעזאזל אתה עושה?" קול צרוד ותקיף קטע אותי מלהמשיך בעבודתי. כשהרמתי את מבטי מעלה ראיתי אותו- הוא עמד מולי, מעט כפוף, והביט בי במבט הנגעל הקבוע שלו.
YOU ARE READING
Behind Closed Doors || Larry Stylinson
Fanfic**גמור** הם היו הפכים גמורים. הארי מופנם, לואי רועש. הארי שנוא, לואי אהוב. הארי הומו, ולואי.. זה עדיין בסימן שאלה. אז מה קורה כשלואי מחליט להפנות את השאלה לאינטרנט, ושם הוא מכיר את הבחור שעומד לשנות את הכל? פאנפיק על לארי סטיילינסון :) אזהרות- * מכי...
