שותפים לחדר

8

נקודת מבט לואי:

אני נכנס עם סטפן לחדר, כשהדלת נסגרת אנחנו ממשיכים להתנשק, גבי צמוד לדלת וסטפן מתחכך בי,

״פאק אתה לוהט״ הוא ממלמל על צווארי ואני מרגיש פרפרים כמו ילדה בתיכון, לא הייתי עם אף אחד מאז אוליבר שהיה הראשון שלי, אני בקולג׳, אני אמור לבלות כל היום.

זה בסדר. אני משנן לעצמי בראש וסטפן מוריד את החולצה שלו, אני מעביר את ידי על השרירים המוצקים שלו ונאנח לנשיקה,

הוא מוריד לי את החולצה ואני מרגיש קצת ביישן אבל מתעלם מזה, הוא לא יגעל ממני, אני נראה טוב, הכל בסדר.

״קדימה, על הברכיים מתוק״ הוא מוריד אותי על ברכיי ואני נושך את שפתי כשהוא מתעסק בכפתור הג׳ינס שלו,

״לואי? ׳תה בחדר?״ הארי דופק על הדלת, יש קול חבטה ואז את הקללות של הארי,

״לואי איבדתי את המפתח!״ הוא דופק חזק יותר ואני מזנק על רגליי, אוי אלוהים הוא לא יכול לראות אותנו ככה.

״ת-תכנס למקלחת״ אני דוחף את סטפן וסוגר עליו,

אני ממהר לדלת ופותח אותה, ״לואי! ׳תה ער!״ הוא נופל עלי ואני מכווץ את אפי,

״כמה אלכוהול שתית?״ אני שואל ומרגיש את ידיו על גבי, ״ה-הארי״ ידיו עוברות על הצלקות שעל גבי ואני מרגיש פאניקה,

״למה אתה בלי חולצה?״ הוא מתרחק פתאום, ״אני חייב לשירותים״ הוא ממלמל ואני פוער את עיניי,

״לא!״ אני צועק בפתאומיות, הוא מסתובב, ״מה יש לך? אני בסך הכל רוצה להשתין״ הוא אומר ואני עוקף אותו במהירות וחוסם את הדלת,

״י-יש שם ג׳וק!״ אני אומר בפאניקה והארי מצחקק, ״אני לא פוחד מג׳וקים ילד״ הוא אומר ואני מסמיק, עכשיו הוא יחשוב שאני פחדן.

״קדימה קטנצ׳יק זוז״ הוא מחזיק במותניי ומרים אותי בקלילות מפתח הדלת, אני יותר מידי בשוק בשביל להגיב,

״רגע!-״ הוא פותח את הדלת של השירותים ואני נכנס מהר, ״אני קודם!״ אני אומר ונועל את הדלת, זרועותיו של סטפן נכרכות סביבי והוא מנשק את צווארי מאחורה,

״אפשר להמשיך עכשיו?״ הוא לוחש ואני מטה את ראשי על כתפו כשהוא ממשיך לנשק אותי בצוואר,

״הארי בחוץ״ אני לוחש, ״יש לו פיפי״ אני אומר ומרגיש את רעידות הצחוק של סטפן שמשתדל לצחוק בשקט,

אני מסתובב אליו, ״היי! זה לא מצחיק! הוא לא יכול למצוא אותך פה!״ אני בפאניקה, אבל בפאניקה שקטה כי אני לא רוצה שהארי ישמע אותנו מעבר לדלת,

״אל תדאג מתוק הוא בטח כבר מעולף עד לפה הרחתי את האלכוהול שנדף ממנו״ סטפן משדל ואני מהנהן בחיוך קטן, הוא בטח צודק.