אדומת השיער הקטנה-מאת דיאנה גולדובניוק

אדומת השיער הקטנה- פרק עשרים(חלום בתוך חלום)-מאת דיאנה גולדובניוק

אדומת השיער התעוררה וראתה את אמא שלה.
היא שוב הרגישה מחנק ונרדמה שוב.
פתאום, היא התעוררה בתוך סיוט וראתה שוב את אמא שלה עם מראה מאוד מפחיד, היא הייתה לבנה כשלג וישבה על הכיסא. מסביב הכל היה דומה למציאות אבל לא בצורה מלאה. מסביב התעופפו פרפרי אש שהתעופפו בחדר. גם האוויר נראה מעומעם במעט ולא בצבע טבעי.
הכל היה נראה כאילו במימד אחר והיו שם צבעים בגוונים משונים שאדומת השיער לא ידעה לתאר.
מספר רגעים אמא של אדומת השיער לא זזה בכלל.
לאחר מספר רגעים, אימא שלה קמה מהכיסא והלכה לכיוון חדר שהיה בו חושך כבד, נכנסה לבפנים ונעלמה.
אדומת השיער קמה ממיטתה והלכה אחריה כי רצתה לנסות להיכנס לאותו חדר כדי לראות איפה אימא שלה.
אדומת השיער נכנסה לתוך החדר והתעוררה.
אדומת השיער הפעם שוב ראתה את אימא שלה, הפעם בצבע אדום עם עיניים אדומות. היה לה מבט משונה, קשה אפילו להסביר מה המבט שלה הביע.
אדומת השיער ראתה מולה את הידיין שלה מעורפלות וניסתה להזיז אותן והן זזו בצורה מעוותת ומפחידה ואדומת השיער צעקה בצורה מפחידה ומעורפלת.
אדומת השיער נאבקה כדי להתעורר, הזיזה את הידיים, את הרגליים. מסביבה היא ראתה שחפצים משונים קמו לתחייה וניסו להתקרב לאדומת השיער. אדומת השיער צרחה והתעוררה כולה מזיעה. הפעם היא התעוררה למציאות שלה, שבו היא ראתה את אימא שלה כאויב הכי גדול שלה ומי שלא נתנה לה את החופש שלה.
אדומת השיער התיישבה על מיטתה כולה מזיעה.
אימא של אדומת השיער הביאה לה מים כדי שתירגע.
אדומת השיער שאלה את אימא שלה:"אני עדיין חולמת?"
אימא שלה ענתה לה:"את לא חולמת, אבל את מרגישה שהמציאות שלך יותר גרועה מהסיוטים הכי גדולים שלך."
אדומת השיער שתקה ונשמה עמוק.

אדומת השיער עמדה בחדר החשוך.

אדומת השיער התיישבה על המיטה מזיעה.