One shots// soulmates

Wedding (b.2)

נקודת מבט טאהיונג:
סיימתי לכפתר את אחרון הכפתורים בחולצתי כשנקישה קלה נשמעה על הדלת.
״כן?״ קראתי.
יונגי נכנס פנימה עם שקית בידו וחיוך ענקי על פניו.
״היי שושבין״ צחקתי ולקחתי את השקית מידו ״אני מקווה שהבאת משהו נורמלי״.
״קרואסון״ הוא אמר ״למרות שלא הבנתי למה נזכרת לאכול עכשיו, עשרים דקות לפני שמתחיל הטקס״.
״זה לא בשבילי״  אמרתי.
הוא הרים גבה.
״אתה יכול להביא את זה לגונגקוק? אני מתאר לעצמי שהוא היה לחוץ היום. רק... רק תברר אם הוא אכל ואם לא תתן לו״.
״איזה בעל מקסים״ הוא גיחך.
״אני אהיה בעלו עוד עשרים דקות״ ציינתי.
יונגי שלח אליי חיוך ויצא מהחדר.
התיישבתי על הכורסא ולקחתי נשימה עמוקה.
רק עוד עשרים דקות.
עוד עשרים דקות הבחור היפיפה שיושב בחדר הסמוך, יהפוך לבעלי.
אם להגיד את האמת, הקטע המטופש הזה של ״לא מומלץ שהזוג יראה אחד את השני לפני החופה״ שאמא שלי התעקשה עליו, זה קטע מטופש.
התגעגעתי לגונגקוק עד כאב. למרות שראיתי אותו רק אתמול בערב. מטופש, אני יודע.

הבטתי במראה ובחנתי את דמותי כששמעתי נקישה על הדלת.
״טאה?״ קולו הרך של גונגקוק נשמע.
״בייב?״ הופתעתי ״אמא שלי תרצח את שנינו אם תיכנס״.
״רק רציתי לומר לך תודה על הקרואסון״ הוא אמר מעבר לדלת.
פסעתי לכיוון הכניסה בהיסוס ותפסתי את הידית.
״אין על מה. איך אתה מרגיש?״
״מאושר״.
העיניים שלי נפערו יחד עם פי וחיוך ענקי עלה על פניי.
״גם אני מאושר״ אמרתי בשקט.
שמעתי צחקוק קל מהצד השני ״אני יכול להיכנס?״
פתחתי את הדלת ובהיתי בו.
הוא היה כל כך יפה. יפה עד כאב.
הוא סגר את הדלת אחריו ונעמד מולי.
״וואו, אתה נראה מדהים״ הוא סקר אותי מכף רגל ועד ראש ואז עיניו חזרו להביט בשלי.
״אתה כל כך יפה״ לחשתי והעברתי יד על לחיו.
פניו נהפכו לאדומות והוא קבר אותן בכתפי.
כרכתי את ידיי סביב גופו והצמדתי אותו אליי.
נשארנו לעמוד כך רגעים ארוכים. נשענים זה על זה כשחיוכים על פנינו.
הוא הרים את עיניו אליי וקירב את פניו לשלי. חשבתי שהוא עומד לנשק אותי אבל הוא תפס את פניי בידיו.
״אני לא מאמין שאנחנו מתחתנים״ הוא לחש.
״גם אני לא״ הודיתי ״עברנו הרבה כדי להגיע לרגע הזה״.
״אולי זה היה שווה את זה״ אפו התחכך בשלי ״מעכשיו אנחנו יחד לנצח״.
״עד שהמוות יפריד בינינו״ השפלתי את עיניי אל שפתיו. רציתי לנשק אותו כל כך.
״וגם אם הוא יפריד ניפגש יחד בגן עדן״.
״מה גורם לך לחשוב שתגיע לגן עדן?״ הוא התלוצץ.
״טוב, אני בעיקרון אהיה נשוי למלאך, זה נותן לי נקודות, לא״?
הוא הסמיק שוב.
״תפסיק להגיד שטויות״.
צחקתי והעברתי את ידיי למותניו.
ידיו שהיו על פניי נכרכו סביב צווארי. היטתי את גופי לעברו אבל הוא הרים יד והניח על שפתיי.
״אסור״ הוא חייך.
״בחייך, אני מתאפק כבר יום שלם״ התלוננתי ״ואתה כל כך יפה, אתה לא יכול להאשים אותי שאני עוד שניה מת פה״.
״אז תתאפק עוד קצת״ הוא התנתק ממני ופנה אל הדלת.
נאנחתי.
הוא התקרב שוב ונישק אל לחיי ״ואני מחכה לזה״.