הפנים שלה

פרק 28/ אלי

1.11.2024

יום שישי

אלי

"היי אלכסה, תנגני לי בבקשה את flowers של מיילי סיירוס". אלכסה התחילה לנגן את השיר. החדר שלי היה מבולגן והתחלתי לסדר אותו. בן היה שפוך מאתמול וקצת ריחמתי עליו בגלל מה שקרה עם ריקי, בגלל זה הבטחתי לו שנסדר ביחד את הבית בבוקר. אבל השעה כבר הייתה אחרי 12 בצהריים והוא עוד לא הצליח לסיים את הקפה שלו. מזל שברי ואבא שלי חוזרים רק בראשון מהסופ"ש שלהם אצל אחותה של ברי בניו ג'רזי, זה משאיר לנו מספיק זמן להתאפס על הכל כדי לא לעורר חשד. התחלתי קצת לרקוד תוך כדי שסידרתי את החדר, הייתי במצב רוח טוב. אומנם דאגתי לריקי, הוא לא נראה כהרגלו אתמול, ידעתי שהוא מוטרד בגלל רובי אבל זה לא היה רק זה. הוא אף פעם לא התפרק, לפחות לא בפני. קשה לי להאמין שזה רק העניין עם רובי ונייט ששבר אותו, משהו בטוח עובר עליו. אבל חוץ מהדאגה לריקי, הייתי במצב רוח טוב כי היה לי כיף אתמול במסיבה, היה כיף עם רובי ונייט, וכמובן שהיה כיף עם מאט. אני לא יודעת אם דמיינתי, אבל נראה לי שמאט התכוון לנשק אותי. השפתיים שלנו היו כל כך קרובות שהייתי בטוחה שאנחנו עומדים להתנשק, בחיים לא התרגשתי ככה. כל כך רציתי שהוא ינשק אותי, כל כך רציתי להרגיש את השפתיים שלו, אבל אז בן הפריע לנו. אחרי מה שקרה עם בן, מאט לא התקרב אלי שוב. כאילו, כן בילינו את כל הערב ביחד, גם רוב הזמן העסקנו אחד את השניה כי ריקי וסיידי נעלמו ורובי ונייט התמזמזו בסלון חצי ערב. אבל לא היינו קרובים כמו שזה הרגיש בתחילת הערב שישבנו בחוץ. בגלל זה אני לא מצליחה להבין אם סתם דמיינתי או שבאמת היה שם רגע.

גם אחרי חצי שעה שניסיתי לסדר את החדר הוא לא היה נראה מאוד מסודר, יש לי יותר מדי דברים שאני שומרת, יותר מדי בובות, יותר מדי קישוטים על הקיר, יותר מדי חומרי ציור ויותר מדי בגדים. אני צריכה להביא את רובי איזה יום שתעזור לי רגשית לזרוק חצי מהדברים בחדר. יצאתי מהחדר כדי לבדוק מה קורה עם בן, שמעתי דפיקות על הדלת, התקדמתי במדרגות כדי לפתוח את הדלת ולראות מי הגיע, אבל בן הקדים אותי. לא הצלחתי לראות מהמדרגות מי עומד מולו בדלת כי הגב של בן הסתיר לי.

"הוו שלום סיידי אוקונור" בן אמר. מה? מה סיידי עושה פה? זה אומר שגם נייט פה? זה אומר שגם מאט פה? פתאום הרגשתי צביטה חזקה בבטן. הסתכלתי על מה שאני לובשת וזה היה טייץ וטופ ורודים. רציתי להסתובב מהר לחדר כדי להחליף בגדים, אם מאט פה אסור שהוא יראה אותי ככה.

"היי בן" שמעתי רק את סיידי.

"יומיים ברצף שאני רואה את הפנים היפיפיות שלך, במה זכיתי?" הוא אמר וקפאתי המומה. לא הכרתי את הצד הזה בבן. ממתי הוא מדבר ככה?

"לא זכית. שכחתי פה את המפתחות לאוטו שלי". היא אמרה בחוסר סבלנות.

"את לא צריכה להמציא תירוצים בשביל לראות אותי" הוא אמר והרגשתי חוסר נוחות בגוף מהטון שבו הוא דיבר אליה. היה בדיבור שלו משהו מקטין. לפעמים גם אני הרגשתי שבן מקטין אותי, בעיקר כשהוא היה אומר לי לא להתערב, או לסתום, אבל זה תמיד היה יותר ממקום של אח גדול חורג.