Behind Closed Doors || Larry Stylinson

פרק 4 💙

שלום שלוםםםםםםםם
כבר חשבתי שזה לא יקרה אבל - פרקקקקקקק

ניסיתי בפרק הזה להדגיש את ההודעות- תגידו לי אם זה יותר טוב או שעדיף שלא יהיו מודגשות

קריאה מהנהההה❤️

💚💙

נקודת מבט לואי 💙

💚: בוקר טוב לך (; היה לי כיף לדבר איתך כל הלילה

חייכתי לעצמי כשהסתכלתי על מסך הטלפון שלי וראיתי שחיכתה לי הודעה מהבחור איתו דיברתי אתמול. אחרי השיחה שלנו לא הצלחתי להירדם, ולמזלי גם הוא. המשכנו להתכתב כמעט כל הלילה, ולמעשה הצלחתי לישון רק למשך שעה עד שפיבי החליטה להיות שעון מעורר אנושי ולהעיר אותי לבית הספר.

במהלך הלילה אפילו הורדתי את האפליקציה של האתר לטלפון שלי כדי שאוכל לדבר איתו גם כשאני לא בבית. זה היה נראה כמו רעיון טוב. הפחד היחיד שלי היה שאחד מהחברים האידיוטים שלי יראה את האפליקציה הזו ויתחיל לחשוד, אז הנחתי שאצטרך להיות זהיר יותר עם הטלפון שלי כשאני איתם.

💙: אני שמח לראות שאתה ער 😊 חשבתי שתישאר לישון אחרי הלילה הלבן שהיה לנו.

שלחתי לו במהירות בחזרה. בגלל שדיברנו כל כך הרבה הלילה, בשלב מסוים הפסקתי לחשוב ופשוט הקלדתי. הייתי גאה בעצמי על כך שכבר לא הייתי צריך דקות שלמות בשביל לנסח הודעה של משפט קצר. התקדמתי לכיוון שער בית הספר, לא מצליח להתרכז במה שקורה מולי מכיוון שמבטי היה מופנה לטלפון.

💚: בדיוק כמו לך, גם לי יש לימודים

💙: נתת לי קצת וייב של מורד, חשבתי שתבריז

💚: לא היום בייב, אבל מבטיח לך שאמשיך לשלוח לך הודעות גם באמצע שיעור

בייב, גם זה קרה בלילה. למען האמת, הוא התחיל להשתמש בכינויים די במהירות, ואהבתי את זה. משהו בו מאוד הזכיר לי את עצמי, כשאני לא משתמש באפליקציה כמובן. כשדיברתי איתו הרגשתי כמו אדם אחר- ביישן יותר, מאופק יותר. הרגשתי איך לחיי מאדימות בכל פעם ששלח לי כינוי כזה. אולי זאת התרגשות?

💙: וואו, עכשיו אני רואה את הצד המרדן שלך 🤯

💚: אתה מנסה לצחוק עליי, יצור מתוק?

גיחכתי לעצמי כשהוא קרא לי בכינוי שהאתר נתן לי אוטומטית. חשבתי על לשנות אותו, אבל לא הצלחתי לחשוב על משהו טוב יותר אז החלטתי להשאיר את זה ככה. משום מה הרגיש לי טוב כשהוא קורא לי יצור מתוק, למרות שאם משהו כזה היה קורה לי במציאות הייתי מוכיח במהירות עד כמה אני לא מתוק.

💙: אני לא מתוק.

💚: אני אטעם ואחליט 😋

הגעתי לכיתה והנחתי את התיק ליד המושב. התיישבתי, לא מרים את העיניים מהטלפון.