פרק 8💙

195 34 457
                                    

אני מרגישה שאני לא אומרת לכן את זה מספיק
אבל אני אוהבת אתכן כל כך ❤️❤️🥹

אני מקדישה את הפרק לבנות המושלמותתתתת שנמצאות בקבוצה באינסטגרם
מטורללות מטורללות אבל בזכותכן יש פרק
ואני הכי שמחה בעולם שיש לי אתכן ❤️

(טוב די לבכות בכיינית)

קריאה מהנה❤️

💚💙

נקודת מבט לואי 💙

כשנכנסתי אל הבית השכן, לא יכולתי להאמין למראה עיניי. זה היה אחד הבתים היפים והמרשימים ביותר שראיתי בחיי. הבית היה כל כך גדול, כניסתו נקייה ומסודרת, קירותיו לבנים וגבוהים, הוא היה נראה הרבה יותר טוב מדיר החזירים שהייתי רגיל לגור בו. החצר הייתה מרשימה ומזמינה, ואם הייתי גר בבית עם חצר כזו, ככל הנראה שהייתי מארח חברים בכל יום.

אך בבית המדהים הזה היה חיסרון אחד גדול ובולט לעין- גר בו לא אחר מאשר הבחור המתולתל, המוזר והמופנם מבית הספר. לא ציפיתי לשכן דוגמן שיפיל אותי מהרגליים עם החיוך שלו, אבל זה היה הדבר האחרון שדמיינתי שיקרה.

האמת, כשעינינו נפגשו לראשונה בחצר ביתו, הבנתי שהוא לא באמת נופל משכן דוגמן עם חיוך כובש. הוא היה יפה, לא יכולתי לשקר לגבי זה. רק חבל שהאופי שלו הרס לו.

"לואי, אתה מכיר את הארי?" אימי שאלה אותי, ומכאן הנחתי שזה שמו של הבחור המוזר מבית הספר. לא טרחתי לברר לגבי שמו כי זה אף פעם לא היה נחוץ לי. "אתם כמעט באותו הגיל, ואתם לומדים ביחד בבית הספר".

"ל-לא, אמא.. אנחנו לא מכירים." שיקרתי בקול שקט, חיוך מזויף עלה על פניי. היא סימנה לי להתקרב אליה, ואני ביצעתי זאת בחוסר רצון.

"תלך לשבת לידו, הוא ממש נחמד." היא לחשה לכיווני, ואני גלגלתי את עיניי והנהנתי בוויתור.

לא רציתי להיות בבית שלו. רציתי לסמס לאד, ולא לדבר עם השכן המוזר שלי, שמהיכרות קצרה איתו ידעתי שאפילו לא עמד לענות לי בחזרה.

התקדמתי לכיוונו בצעדים קטנים. הוא הביט בי לזמן קצר עד שהשפיל את מבטו לרצפה, ויכולתי לראות שהוא מעט מבולבל מלראות אותי. נראה שגם הוא לא ציפה לקבל אותי בתור השכן שלו, וזה תפס אותו בהפתעה.

בחורה שנראתה דומה לו מאוד, והנחתי שהייתה אחותו, שיחקה עם התאומות והיה נראה שהן מאוד מתחברות אליה. עד לפני שעיניו התחברו עם שלי, גם הארי שיחק איתן. הוא אפילו היה מחויך, וזו הייתה הפעם הראשונה שראיתי חיוך אמיתי על פניו, ויכולתי להבחין בגומה עמוקה על לחיו. אך כמובן, כל זה הפסיק ברגע ששם לב אליי.

"אני פה רק כי הכריחו אותי." התיישבתי לידו והכרזתי בשקט, כך שרק הוא יכול לשמוע, והוא בתגובה בלע את רוקו. אני גלגלתי את עיניי, והייתי בטוח שעד סוף היום עיניי יתחילו לכאוב מרוב גלגולי העיניים.

Behind Closed Doors || Larry StylinsonWhere stories live. Discover now